מהפכת הכסף העולמית: הרעיון העומד מאחורי מטבעות דיגיטליים

יובל בנסל, ראש מחלקת אנליזה ומחקר בדה סרוויס

בכל פעם שהאנושות רכבה על גל התנופה הטכנולוגית לאורך ההיסטוריה, עלו צרכים חדשים אשר תאמו תקופה חדשה. בשנים האחרונות (אולי בזכות נגיף הקורונה או גורמים נוספים) אנו מצויים בתקופה שכזו; גל של חידושים טכנולוגיים המתרחשים במהירות ובעוצמה, מהם נולדים צרכים חדשים שבזמנם ישנו את המציאות כפי שאנו מכירים אותה.

המטבעות הוירטואליים ועולם הקריפטו זכו לאהדה רבה (ובצדק) בקרב כותרות כלי התקשרות, משקיעים וספקולנטים שונים. ע"פ הערכות שונות, שוק הקריפטו שהוערך בכ-230 מיליארד $ בשנת 2019 צפוי לצמוח בקצב שנתי של 20%-30% לשנה לכ-5 טריליון $ בשנת 2026.

על אף ההתרגשות הרבה סביב נושא זה, נראה כי המונחים הטכניים אודות הטכנולוגיה וכל ניסיון להבין כיצד עובדת מסתיים באובדן קשב, ריכוז ועניין במהירות.

מהצד נראה כי תחום הקריפטו שמור למתכנתים, אלה בעלי הניסיון בעולם המחשבים ובכתיבת קוד.

במאמר זה נעמיק ונפשט את רעיונות הליבה העומדים מאחורי הצורך בטכנולוגיה שכזו, נסביר כיצד בסופו של דבר (אולי אפילו בסוף העשור הקרוב) היא תיקח חלק מהותי בחיים של כולנו ונדאג לספק לכם סיבות נהדרות להתרגש ולצפות למהפכה הצפויה.

המאמר מתמקד בשינויים באופן שבו האנושות השתמשה בכסף לאורך השנים ובצורך בשינוי שכזה פעם נוספת בימינו.

קריאה מהנה.

השינויים באופן השימוש בכסף לאורך השנים

כסף בבסיסו מייצג ערך, הוא אמצעי חליפין באמצעותו ניתן לקנות, למכור ולסחור בנכסי ערך.

סטנדרט הזהב- בעבר הרחוק מטילי זהב שימשו כאמצעי החליפין הראשון שייצג ערך. אדם יכול היה להמיר את הזהב שבבעלותו בסחורות ושירותים לפי רצונו. עם הזמן, משיקולים פרקטיים הבינו כי בעלות פרטית על מטילי זהב מהווה מקור למספר בעיות (קושי בנשיאת כמות רבה של מטילים, משקל, סכנת גניבה, אי יכולת המדינה לנהל מעקב אחר נכסי אזרחיה וכו') וכך תם עידן סטנדרט הזהב (Gold Standard) והוחלף בכסף הנייר כפי שאנו מכירים אותו כיום (Fiat Money).

מעבר לשימוש בכסף נייר ומטבעות – בתחילת המאה הקודמת, נוצר הבנק המרכזי הראשון שתפקידו היה לנהל את הזרימה של כסף הנייר שהנפיק, בין האזרחים והמוסדות במדינה.

השיטה החדשה הניעה מהפכה שדרשה שינוי באופן שבו אנשים תפסו ערך, בעיקר במובן הפסיכולוגי – פעם היו בבעלותי מטילי זהב פיזיים והיום אני מחזיק בניירות שנקבעו כ-"שווי ערך" ע"י המדינה. כסף הנייר/ פיאט מקבל תוקף וערך מהסיבה היחידה שהמדינה שהנפיקה אותו הצהירה על כך (משמעות המילה פיאט בלטינית היא "על פי צו"), לכן שיטת כסף הנייר מבוססת על אמון אבסולוטי במדינה.

שיטה זו פתרה במהירות בעיות רבות אשר אפיינו את סטנדרט הזהב:

  • הבנק המרכזי (הגוף השולט בכסף במדינה) הפך לגורם היחיד האחראי על הנפקת הכסף, כך הייתה ביכולתו לשלוט על הכמות הקיימת ע"י כלים כמו ריבית, הדפסת כספים וכו'.

  • כסף נייר קל לנשיאה ולאחסון, להבדיל ממטילי זהב.

  • שיטת כסף הפיאט התאימה את עצמה במהירות לשינויים הטכנולוגיים ולעידן האינטרנט, בעזרת חידושים כמו כרטיסי אשראי, העברות בנקאיות בינלאומיות, הלוואות, שיקים ובהמשך הצעת שירותים ומוצרים בתשלום (וצריכתם) אונליין.

הבעיות בשיטת כסף הנייר (פיאט)

יחד עם ההאצה הטכנולוגית בשנים האחרונות, שיטת כסף הנייר החלה ליצור בעיות:

  • העובדה שכסף מנוהל ע"י גורם אחד (הבנק המרכזי) יצרה מספר בעיות אמון כמו שחיתות, קבלת החלטות ברמה מדינית שלא בהכרח תאמה את הצרכים והאינטרסים של האזרחים ויכולת הבנק המרכזי להחליט מי זכאי לקבל כסף ותחת אילו תנאים. דוגמה מפורסמת לכוח המדינה "לשלוט בברז" הייתה בימי המשבר הכלכלי בשנת 2008, אז הבנק המרכזי בחר "למחוק" חובות של כמה מהבנקים הגדולים במדינה.

  • בנוסף, יכולתו של בנק מרכזי להדפיס כמות כסף אין-סופית (באופן תאורטי) מהווה סכנה לשווי הכסף או התופעה שאנו מכירים כיום כ-"אינפלציה" – ירידת ערכו של הכסף. דוגמה קיצונית למימוש סיכון האינפלציה חלה בוונצואלה בשנת 2010, אז השלטון השתמש בכוחו כדי להדפיס כמות מאסיבית של המטבע המקומי ובכך יצר משבר כלכלי וחברתי עמוק במדינה.

הדולר האמריקאי איבד מערכו כ-94% במהלך 76 השנים האחרונות. הנטייה הטבעית היא להרגיש שהמחירים סביבנו מתייקרים אך האמת היא שקצב ירידת ערך הכסף גבוה יותר מקצב עליית המחיר.

  • בעיה עיקרית נוספת בשימוש בכסף נייר הייתה התלות במתווך (בנק, חברת אשראי וכו') על מנת לבצע פעולות כספיות, בנוסף לעלויות גבוהות עבור שימוש בשירותי המתווך (עמלות בגין השירות), זמן התגובה הארוך לביצוע הפעולות ובירוקרטיה מסורבלת.

  • אי שוויון – שיטת כסף הפיאט הביאה למציאות בה במדינות מפותחות בעלות מטבע חזק, רמת החיים הנה גבוהה וחופש הפעולה הכלכלי הנו גבוה. לעומת זאת, במדינות לא מפותחות, חשבון בנק וכרטיס אשראי אינם נפוצים בקרב האזרחים. הסיבה לכך היא שאינם עומדים בקריטריונים של גורמי התיווך (הבנקים, חברות האשראי) כדי להיות זכאים לאמצעים כלכליים אלה שנראים בסיסיים לאדם המערבי הממוצע. מציאות זו גרמה לבעלי מקצוע ממעמד נמוך במדינות לא מפותחות לחפש עבודה במדינות החזקות יותר, שם יוכלו לקבל תגמול במטבע המקומי החזק ולשלוח את הכסף הביתה כדי לסייע למשפחה.

שיטה חדשה – פתרונות חדשים

מטבעות וירטואליים הביאו לראשונה פתרונות ישימים לבעיות בשיטת כסף הפיאט:

  • מטבעות אלה יצרו צורה "מבוזרת" לכסף באופן שיאפשר ביצוע פעולות קניה, מכירה ומסחר של כל סוגי הנכסים, לרבות ניירות ערך, נדל"ן, אומנות, מוזיקה, קניין רוחני ועוד.

  • תשתית המטבעות הוירטואליים מבוססת על קריפטוגרפיה (תורת ההצפנה) ועל כן שמם- "מטבעות קריפטוגרפיים". המשמעות היא שהמידע המאוחסן ברשת מכיל את רמת האבטחה הגבוהה ביותר והסיכונים לפריצות, האקינג והתקפות סייבר זדוניות (כפי שאנו מכירים כיום) פשוט אינו קיים.

  • להבדיל משיטת הפיאט, אין גורם אחד השולט על הברז. המידע זורם בין כמות אדירה של מחשבים בשרשרת בלוקים (נקראת Blockchain) אשר מאמתת, מאשרת, מאבטחת ומתעדת את כל המידע במעין פנקס היסטוריית פעולות דיגיטלי (Ledger).

  • בזכות טכנולוגיית המטבעות הוירטואליים, לראשונה בהיסטוריה, נכסיו של אדם יהיו בשליטתו הבלעדית ללא כל תלות בגורם אחר.

  • בשנים האחרונות חברות רבות בעולם החלו להכיר במטבעות קריפטו כאמצעי תשלום לגיטימי ורבות אחרות מצטרפות אליהם ככל שהטכנולוגיה צוברת אמון רב יותר.

גילוי נאות

סקירה זו הינה רכושה הבלעדי של חברת דה סרוויס תכנון פיננסי אף.פי. בע"מ.

אין לבצע במסמך זה כל שינוי, מחיקה,  הוספה או להעבירו לכל צד שלישי כלשהו.

האמור בסקירה זו אינו מהווה "הצעה" כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך התשכ"ח – 1968 ו/או  מתן "ייעוץ להשקעה" כהגדרת מונח זה בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה – 1995 ו/או ייעוץ משפטי פיננסי, מיסויי, כלכלי או אחר להשקעה.

המידע בסקירה הינו כללי ונועד למתן אינפורמציה ראשונית וחלקית בדבר אפשרות השקעה בסקטור/תחום המוצג ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים האישיים של כל אדם.

מסמך זה כולל תחזיות, הערכות ומידע אחר צופה פני עתיד שמידת התממשותם אינה ודאית ואינה בשליטת החברה. העובדות והנתונים המפורטים במסמך זה הינם כפי שידוע (as is) במועד הכנת המסמך, ללא כל ודאות או מתן התחייבות לדיוקם, או לכך שהציפיות וההערכות המתוארות במסמך זה אכן יתממשו, ותוצאות ציפיות והערכות אלו עשויות להיות שונות באופן מהותי מהתוצאות המתוארות במסמך זה. החברה אינה לוקחת על עצמה כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או עקיף הנובע משימוש במסמך זה.

מקבל סקירה זו מתחייב לא להעתיקה להפיצה או להעבירה חלקה או כולה בשום אמצעי ללא אישור מפורש מראש מאת הנהלת החברה.

כתבות נוספות

06.07.2022

השפעות אינפלציה על ערך הכסף

כתב : יובל בנסל

יובל בנסל, ראש מחלקת אנליזה ומחקר בדה סרוויס החל מתחילת השנה, האינפלציה חרגה אל מעבר רמת המטרה של רוב הכלכלות המפותחות בעולם, בנוסף לכלכלות מתפתחות רבות. גל עליית המחירים המתמשך

קרא עוד
02.06.2022

מחשבים מסלול מחדש: החשיבות של תכנון פיננסי בעקבות העלאת הריבית

כתב : The Service

לאחרונה הודיע בנק ישראל על העלאת הריבית במשק ל-0.75% וכלכלנים רבים מעריכים כי הריבית תגיע ל-1.5% במהלך 2023. העלאה זו מצטרפת להעלאות הריבית ברחבי העולם, ביניהן בבנק הפדרלי בארצות הברית,

קרא עוד
12.05.2022

מגמות מאקרו-כלכליות מרכזיות בארה"ב בשנת 2022

כתב : יובל בנסל

יובל בנסל, ראש מחלקת אנליזה ומחקר בדה סרוויס בחודשים האחרונים אנו עדים לשינויים משמעותיים שעוברת כלכלת ארה"ב, אשר עשויים להשפיע על תיקי השקעות בעלי חשיפה לארה"ב, וכן על השווקים בישראל

קרא עוד
לכל הכתבות