חודש: פברואר 2017

בשנים האחרונות, דוחף אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, בין אם בתקנות ובין אם בהכוונה דרך יצרני המוצרים הפנסיוניים (פנסיה, ביטוח מנהלים וגמל), להפחתה משמעותית ודרמטית בעלויות הניהול של המוצרים ובהוצאות הנגזרות מכך.
הגופים המוסדיים והציבור חוו רצף מתמשך של רגולציה, אשר הביא לתשלום מינימלי מצד הצרכן במונחים היסטוריים. העדות האחרונה לכך הנה במכרז קרנות פנסיית ברירת המחדל של האוצר, בו דמי הניהול של הגופים הזוכים עומדים על 1.31% מההפקדות החודשיות ו- 0.01% מהצבירה בקרן הפנסיה של מיטב דש ו- 1.49% מההפקדות החודשיות ו- 0.001% מהצבירה בקרן הפנסיה של הלמן אלדובי , ירידה מהותית מעלויות המוצר שהתרגלנו לשלם אך לפני מספר שנים. אך האם דמי הניהול הם חזות הכל? האם דמי ניהול מזעריים הינם ערובה לקצבה פנסיונית או חסכון צבור גבוהים יותר בגיל הפרישה?  המענה לשאלה משמעותית זו אינו חד-משמעי. בכדי לענות על השאלה יש צורך בהסבר קצר תחילה:
הרכיבים העיקריים, הקובעים את גובה הסכום הצבור לגיל הפרישה בקרנות הפנסיה, הנם:
1. שעור החיסכון וההפרשות מתוך השכר החודשי
2. גובה השכר  החודשי המבוטח לביטוח פנסיוני
3. התשואה הממוצעת המושגת לאורך השנים על החיסכון
4. דמי הניהול על ההפרשות ועל החיסכון הצבור
5. התשואה הדמוגרפית של קרן הפנסיה ההפרשות מתוך השכר
החל מיום 1 בינואר, 2008 נכנס לתוקפו צו ההרחבה הכללי במשק לביטוח פנסיוני מקיף, לפי חוק ההסכמים הקיבוציים. הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בצו ההרחבה, מחייבות עריכת ביטוח פנסיוני מקיף לכל העובדים השכירים במשק. חובת הביטוח הפנסיוני חלה על השכר המשולם לעובד או השכר הממוצע במשק כפי שיעודכן מעת לעת, הנמוך מבין השניים.
בעקבות תיקון 12 לחוק הפיקוח על נכסים פיננסיים (קופות גמל), נחתם ב- 23 בפברואר 2016, הסכם קיבוצי על העלאת הניכוי וההפרשה לפנסיה.
בהתאם לחקיקה זו שיעור ההפרשה הכולל בשנת 2008 עמד על 2.5% ועלה בהדרגה עד לשיעור של 20.8% בינואר 2017 . גובה השכר המבוטח לביטוח פנסיוני
בהתאם לנתוני המוסד לביטוח לאומי השכר הממוצע במשק בשנת 2008 עמד על 7,583 ש"ח ועלה בהדרגה עד לשכר ממוצע של 9,543 ש"ח בשנת 2016 . התשואה הממוצעת המושגת לאורך השנים על החיסכון
בשונה מהצגת תשואות בתחום קופות הגמל, בקרנות הפנסיה מוצגות התשואות כתשואת הקרן ולא כתשואת המסלול. עם זאת, מפאת העובדה שהצבירה הכספית במסלולים שאינם המסלול הכללי הנה זניחה בכל קרנות הפנסיה החדשות, הרי שלא התחשבנו בפערים בין גופים שונים בתמהיל המסלולים הפנימי של כל גוף.
הטבלה הבאה מציגה את התשואה המצטברת של קרנות הפנסיה החדשות המקיפות בשנים 2007-2016 ואת הממוצע לתקופה:

התשואה הדמוגרפית
כאמור לעיל, אחד מהרכיבים המשפיעים על גובה החיסכון הצבור בקרן הפנסיה הנו התשואה הדמוגרפית. אז מהי אותה תשואה דמוגרפית? קרן הפנסיה המקיפה כוללת בתוכה, בנוסף לחיסכון הפנסיוני, גם ביטוח חיים וביטוח לאבדן כושר עבודה. הביטוח אינו אישי, אלא מבוסס על עקרון ההדדיות, על פיו הסיכון הביטוחי נופל על כלל עמיתי הקרן.
הקופה גובה מעמיתיה תשלום עבור הכיסוי הביטוחי (פנסיית שארים ופנסיית נכות), אשר גובהו נקבע ע"י חישובים אקטואריים. יש לזכור, כי החישובים האקטואריים מבוססי הערכות בלבד ולאור האמור, העלויות בפועל יכולות לסטות מהם.
במידה ועלות הכיסויים הביטוחיים בפועל שהיו לקופה באותה שנה קטנה מהסכום שנגבה מהעמיתים עבור הכיסוי הביטוחי, העודף מחולק בין העמיתים ומתווסף לתשואות על ההשקעות. עודף זה מכונה עודף דמוגרפי וכשהוא מחולק לעמיתי הקרן התשואה המתקבלת נקראת תשואה דמוגרפית. עם זאת, יש לזכור, כי האמור פועל לשלילה בכיוון ההפוך, שכן אם עלות כיסויי הביטוח שגבתה הקופה לא הספיקה לכסות את העלויות בפועל, הרי שייווצר גרעון דמוגרפי והוא יופחת מהתשואות של העמיתים, כתשואה דמוגרפית שלילית.
היות והסיכון הדמוגרפי בקרן הפנסיה מושת על העמיתים החוסכים, יש להקפיד לבחור קרן פנסיה שתמזער סיכון זה. לאור האמור, להלן מספר פרמטרים עליהם יש לתת את הדעת מבעוד מועד:
• הגוף המנהל ותקנון הקרן – הגוף המנהל של הקרן אמון על ניהול הסיכונים הביטוחיים. לפיכך, יש להקפיד ולבחור גוף מנהל בעל ניסיון מוכח. קרן הפנסיה אחראית, בהקשר זה, לבדוק תביעות של עמיתים לקבלת קצבה. על הקרן לקבל את תביעות העמיתים ולדחות תביעות שאינן עומדות בקריטריונים אלה. האינטרס של עמיתי קרן הפנסיה, כל עוד הם חיים ובריאים, שהקרן תאמץ מדיניות קשוחה באישור תביעות ותשים החרגות לכיסוי הביטוחי, מה שיגדיל את העודף הביטוחי ובעקבות כך את החיסכון הצבור עבורם. עם זאת יש לזכור, כי מדיניות קשוחה תהווה מכשול במידה והעמית עצמו יזדקק לתבוע את זכאותו.
• גודל הקופה – החישוב הדמוגרפי מושפע מגודל הקרן. ככל שהקרן גדולה יותר, החישוב האמור יהיה מדויק יותר ויחול קיטון בסטיית התקן של התשואות הדמוגרפיות.
• מדיניות החיתום של הקרן – מדיניות החיתום הנה המדיניות על בסיסה מתקבלים מבוטחים לקרנות הפנסיה, תחת סייגים כאלו ואחרים לכיסויים הביטוחיים של כל מצטרף. מדיניות חיתום מקילה של קרן עלול להגדיל את מספר המקרים הביטוחיים, שכן היא לא תצליח לאתר ולנפות מספיק אנשים חולים, מה שיגדיל את עלות הכיסויים הביטוחים ובסיכוי גבוה יביא לתשואה דמוגרפית שלילית.
• מאפיינים דמוגרפיים – התשואות הדמוגרפיות מושפעות מכמות המקרים הביטוחיים (כמות האנשים בפועל שמקבלים פנסיית נכות או פנסיית שארים), אי לכך קיימת חשיבות מכרעת למאפיינים הדמוגרפיים של החוסכים (גיל, תחום עסוק וכיו"ב).

•  הטבלה הבאה מציגה את התשואה הדמוגרפית של קרנות הפנסיה החדשות המקיפות בשנים 2007-2016 ואת הממוצע לתקופה:

דמי ניהול על ההפרשות ועל החיסכון הצבור
הטבלה הבאה מציגה את דמי הניהול מההפקדות החודשיות של קרנות הפנסיה החדשות המקיפות בשנים 2007-2016 ואת הממוצע לתקופה:

הטבלה הבאה מציגה את דמי הניהול מהצבירה של קרנות הפנסיה החדשות המקיפות בשנים   2007-2016 ואת הממוצע לתקופה:

נהוג לשקלל את דמי הניהול האפקטיביים בקרן הפנסיה בנוסחה המשלבת את דמי הניהול מההפקדה השוטפת ואת דמי הניהול מהצבירה הכספית בקופה.
הנוסחה המקובלת בשוק הנה חלוקת שעור דמי הניהול מתוך הפרמיה השוטפת ב- 10 וחיבורו לשיעור דמי הניהול מתוך הצבירה. בחישובנו זה התבססנו על נוסחה זו כדי לקבל את תוצאות השקלול בדמי הניהול.  הטבלה הבאה מציגה את דמי הניהול המשוקללים של קרנות הפנסיה החדשות המקיפות בשנים 2007-2016 ואת הממוצע לתקופה:

ממחקר שערך אגוד המתכננים הפיננסים בישראל אודות הנתונים הרלבנטיים למוצר עצמו, עולים מספר ממצאים, בהתבסס על החישוב המוצג בטבלה שלהלן:

בטבלה שלעיל, חושבה, בעבור כל אחת מקרנות הפנסיה החדשות המקיפות, התשואה נטו המשוקללת הממוצעת לשנים 2007-2016. בעבור כל קרן, תשואה זו הינה סכום התשואה השנתית הממוצעת בתוספת התשואה הדמוגרפית השנתית הממוצעת ובניכוי דמי הניהול המשוקללים הממוצעים, בהתייחס לתקופה האמורה.
כתשובה לשאלת המפתח בה עוסק מאמר זה, המסקנה המתקבלת מתוצאות החישוב המוצג לעיל, הנה, כי דמי הניהול הנגבים על ההפרשות ועל החיסכון הצבור, אינם חזות הכל. כדי לקבוע האם כדאי וראוי להפריש לקרן פנסיה כזו או אחרת יש לשקלל את כלל הפרמטרים הקובעים את גובה הסכום הצבור לגיל הפרישה בקרנות הפנסיה. כפי שהניתוח שבוצע על ידי האגוד ממחיש, קיימים מקרים בהם על אף דמי הניהול הנמוכים בקרן זו או אחרת, בשל התשואות השנתיות הנמוכות והתשואה הדמוגרפית הנמוכה שמשיגה הקרן, לא תהיה זו בהכרח קרן הפנסיה המשתלמת ביותר להצטרף בה כעמית ולהיפך.
הווה אומר, כי ישכיל אדם בטרם בחירתו בקרן פנסיה זו או אחרת להתייעץ עם יועץ מומחה בתחום, היודע להסתכל על התמונה הכוללת ולהגיע למסקנה מושכלת בהתבסס על כלל הפרמטרים המשפיעים על גובה הקצבה הפנסיונית או החיסכון הצבור במטרה להפיק את הסכום המרבי שניתן לעת פרישה, וזאת כחלק מתכנון פיננסי מקיף לעתיד המשפחה. *הכותב הינו יו"ר איגוד המתכננים הפיננסיים בישראל ומנכ"ל קבוצת "דה סרוויס" תכנון פיננסי.

From my experience servicing over 140 high net worth clients in Israel, I can say that there is usually a communications gap between parents and their adult children when it comes to family assets. Parents as a rule do not share family wealth information with their children, it is practically taboo.
Proper wealth transfer should be planned and implemented years ahead and should combine three elements:

1. Understanding needs. Adult children should have knowledge of the parents’ present and future cash flow needs, based on the parents' financial goals and the full assets inventory.
   This will enable the children to understand how much wealth their parents have and how much they actually need.
2.  Coordinating expectations. Once the cash flow needs have been revealed to the children and both parents and children are aware of the financial situation, there should be frank discussions about the children's present and future needs, both financial and non-financial, with special consideration about the division of assets in case of divorce.
   This phase is very important for the children. They need to understand both their current and future financial position and try to plan accordingly with the parents’ assistance.
3.  Regular meeting between the children and the family wealth manager/family office. These meetings, when planned properly, can greatly contribute to a smooth distribution of  wealth:
   1. Upon the passing of their parents, the children will know exactly whom to turn to help them manage their inherited wealth. There is a continuity with the family's financial advisor.
   2. Wealth distribution can be easier since the advisor already knows exactly what assets exist and where they are held.
   3. Sometimes, the parents want to continue a legacy that they initiated while they were living. Their lifelong financial advisor who worked with them could be of benefit when this legacy needs to be continued by the children, after the parents are deceased.
   4. The introduction of financial education to the children by a trusted professional who can relay the financial viewpoints of the parents to the children that are compatible with the parents' wishes. In only one of three high net worth households will the assets suffice for more than one generation. Will you beat the odds?

במהלך השנתיים האחרונות ה- FPSB (Financial Planning Standards Board Ltd.), גוף מקצועי ללא מטרות רווח, האמון על קביעת התקינה לתחום התכנון הפיננסי העולמי, בחן כיצד כניסתם של פלטפורמות אוטומטיות של ייעוץ אוטומטי וכלי מיכון (פינטק), יכולים לעצב את עתידו של התכנון הפיננסי.

בסקר שערך ה- FPSB, נשאלה הקהילה העולמית של המתכננים הפיננסיים אילו אספקטים של ההליך ופרקטיקות של התכנון הפיננסי יכולים להרוויח ואילו יכולים להיפגע מכך שהם מועברים באמצעות כלי פינטק. התגובות נעו בין הרצון לחבוק טכנולוגיות מתפתחות לבין התחושה שהליך התכנון הפיננסי אינו יכול להתבצע באופן ראוי ע"י אפליקציות שאינן אנושיות ולחוסר וודאות רב הנוגע להזדמנויות ולאיומים הקיימים במערכות פינטק ובייעוץ אוטומטי על התכנון הפיננסי והמתכנן הפיננסי.

בשנת 2015, מתכננים פיננסיים ראו בכלי ייעוץ אוטומטיים כאיום וכהזדמנות במספרים כמעט שווים. בשנת 2016, מתכננים פיננסיים פחות מוטרדים מפוטנציאל הנזק של ייעוץ אוטומטי מלא ומדברים על פינטק כמוצר משלים לעיסוקם: ייעוץ אוטומטי וכלי פינטק מאפשרים למתכננים פיננסיים להגביר את יעילות היישום ואת העלות האפקטיבית; לשרת לקוחות שהנם צעירים יותר, בעלי הכנסה נמוכה יותר ובעלי נכסים מושקעים מעטים יותר ומאפשרים למתכנן להקדיש זמן רב יותר לפעילויות, המעניקות ערך מוסף ללקוחות.

מתכננים פיננסיים רואים בפינטק ככלי התומך בהעברת תכנון פיננסי בתחומים של איסוף מידע, זירוז קבלת הנתונים מהלקוח, אגרגציה של נתונים, בחינת חישובים, עדכונים על שינויים בשוק בזמן אמת, בניית תיק השקעות והקצאת נכסים. אחד מהמתכננים הפיננסיים גרס, כי כל מה שמבוסס חוקים או שיכול להיות מובנה בתהליך התכנון הפיננסי, עדיף שיטופל באמצעות טכנולוגיה.

נכון לשנת 2016, מתכננים פיננסיים חשים, כי העסוק בתכנון פיננסי נשען על אינטראקציה אנושית וכי "המגע האישי", ההקשבה, הרגשת הלקוח, החקירה והפרשנות של מידע כמותי שהינו מרכזי לתהליך התכנון הפיננסי, לא ניתנים להחלפה באמצעות כלי ייעוץ אוטומטיים. התוצאות החשובות ביותר של התכנון הפיננסי עבור לקוחות אינן יכולות להיות מוחלפות באלגוריתם. בדרך-כלל רק בשעה השנייה או השלישית של השיחה עם הלקוח נסקרות הנקודות העיקריות והמשמעותיות בחיי הלקוח, לרבות: המטרות, המשפחה, הפחדים והבריאות וכן הנושאים המרכזיים של תהליך התכנון הפיננסי. גישת התכנון הפיננסי ההוליסטי אינה כזו שבינה מלכותית יכולה להבין. כל מי שמנסה להפוך את תהליך התכנון הפיננסי לאוטומטי יעשה עבודה חלקית ולא ממצה בהבנת הניואנסים העדינים שנהיים ברורים כאשר משלבים גישות מדיסציפלינות שונות.

ככל שהשכיחות של ייעוץ השקעות אוטומטי מלא ושימוש בכלים לניהול תיקי השקעות עולה, מתכננים פיננסיים יאלצו לחדד את הערך המוסף שבתכנון הוליסטי ואת היתרונות בהדרכה של יועץ מומחה, אשר יכול לענות על נושאים רגשיים/התנהגותיים. שימוש טכנולוגי לרעה יכול להוביל למציאת פתרון אחיד לכולם, המתעלם מאלמנטים אנושיים ומשונות בין יחידים ובין משפחות.

מתכננים הפיננסיים הטובים ביותר יהיו אלה המאפשרים למחשבים לעשות את העבודה לשמה הם נועדו ולבני אדם את העבודה בה הם מתמחים. כלי הייעוץ האוטומטיים מצריכים מהיועצים האנושיים להיות "יותר אנושיים", שכן היחס האנושי הופך לערך שבהצעת השירות אותו מעניק המתכנן, הנתפס כדבר מהותי לתחום התכנון הפיננסי.

*הכותב הינו יו"ר איגוד המתכננים הפיננסיים בישראל ומנכ"ל "The Service תכנון פיננסי (אף.פי) בע"מ".