תעשיית החלל: המדריך למשקיע בגלקסיה

יובל בנסל, ראש מחלקת אנליזה ומחקר בדה סרוויס – The Service Family Office

כבר יצא לכם לדמיין איך ירגיש ביקור מחוץ לכדור הארץ לחלל?

"אני מאמין שהחלל שייך לכולנו. אחרי שנים של מחקר, הנדסה וחדשנות, תעשיית החלל המסחרי החדשה עומדת לפתוח את היקום לאנושות ולשנות את העולם לתמיד".

כך סיכם המיליארדר ריצ'רד ברנסון, מנכ"ל אחת חברות החלל המסחרי הגדולות בעולם את נאומו חודש לפני שעלה על טיסת התיירות הראשונה מחוץ לכדור הארץ.

הטיסה שהתקיימה בהצלחה השבוע, סימלה צעד חדשני ופורץ דרך במסע האנושות לחלל החיצון.

תעשיית החלל מתפתחת לאחד מענפי הצמיחה הגדולים בשוק ומשלבת תחומים של מדע, טכנולוגיה, מחקר, חקלאות ואפילו תיירות.

תחילת עידן החלל היזמי

יותר מ-50 שנים מאז הנחיתה הראשונה של האדם על הירח ועד לפני כעשור, כלכלת החלל נשלטה ע"י ממשלות שמימנו אותה והיו היחידות שהורשו לפעול בה.

אז, השימוש במרחב החלל החיצון היה בעיקר כלי לעימות צבאי בזמן המלחמה הקרה בין המזרח למערב.

גם אחרי המלחמה, חברות פרטיות התקשו להיכנס לשוק בעקבות מורכבות הפעילות, הסיכונים הרבים והתלות במימון ממשלתי.

בעשור האחרון חל שינוי, כאשר ממשלות החלו לצמצם באופן משמעותי את המשאבים שהפנו לתחום החלל בהיעדר איום צבאי ממשי.

כדי לשמור על חדשנות בתחום, החלו הממשלות למשוך כספי יזמים מהשוק הפרטי ע"י הענקת תמריצים לצמצום אי הוודאות העסקית.

כך בחמש השנים האחרונות העניקה נאס"א תמריצים בשווי של 120 מיליון דולר לקידום פרויקטים בתחום החלל.

השמיים הם הגבול?

ב-2019 בלבד חברות פרטיות נהנו משיא השקעות של כ-5 מיליארד דולר – זינוק של 900% לעומת ההשקעה הממוצעת בתחילת שנות ה-2000.

בזכות פתיחת השוק התברר כי החברות מהמגזר הפרטי יעילות יותר מארגוני הממשלה.

חברות במגזר הפרטי האיצו את ההתקדמות הטכנולוגית, חסכו כסף לנאס"א ופתחו את הדלת לתיירות חלל בעתיד הקרוב.

בבנק ההשקעות השוויצרי UBS העריכו כי טיסות לחלל החיצון יתנפחו לשווי שוק של 20 מיליארד דולר, ותיירות החלל לבדה תגלגל 3 מיליארד דולר בשנה עד 2030.

פירוק תעשיית החלל לגורמים

מוצרים ושירותים- חברות מתמקדות בקישור אינטרנט גלובלי, שירותי ניווט לווייני (GPS), מעקב אחר מזג אוויר, חיזוי אסונות טבע, תיירות ועוד.

תשתיות- חברות מייצרות כלי טייס (טילים, שאטלים, כלי רכב מותאמים למאדים ולירח), תחנות קרקע וחלל, תחנות רדיו ותקשורת, לוויינים ועוד.

ביטחון לאומי (ממשלות)- ניטור מתקפות טילים, מיפוי גיאו-פוליטי ואיסוף מודיעין לאומי, שתי שחקניות החלל הגדולות ביותר: הסוכנות האירופאית ונאס"ה בארה"ב.

כבר לא מדע בדיוני – הצצה לתכניות תעשיית החלל

רקטה לשימוש חוזר – אחת מההמצאות הגדולות בתחום מאז ומעולם אשר שייכת לחברה מהמגזר הפרטי, מאפשרת להשתמש באותה רקטה למספר משימות טיסה. טכנולוגיה זו הפכה את משימות השיגור לעסק בעל היתכנות כלכלית בשל הוזלת העלות הגבוהה של רקטות ששורפות טונות של דלק בכל המראה.

תיירות חלל – חברות מהתחום הכריזו על כוונתן להתחיל טיסות מסחריות לחלל כבר בשנת 2021. המחיר המוערך לכרטיס טיסה לגובה של כמעט 100 קילומטרים מעל כדור הארץ עומד על 250 אלף דולר, בעוד כאלף תיירים פוטנציאליים כבר הביעו עניין ברכישת כרטיסים.

רק השנה לראשונה בהיסטוריה, כמעט 60 שנים אחרי ששוגר האסטרונאוט האמריקאי הראשון לחלל, רשות התעופה הפדרלית בארה"ב אישרה לחברה במגזר הפרטי להטיס תיירים לחלל.

חופשת בטן גב עם נוף לכדור הארץ – חברה קטנה בארה"ב כבר התחילה לעבוד על נמל חלל תיירותי שיקיף את כדור הארץ ויוכל לאכלס 450 מבקרים. התיירים ייהנו מבילוי במסעדות, ברים, מתקני ספורט ואפס כוח כבידה. את הבניה על הפרויקט השאפתני מתכננים להשלים כבר בשנת 2025, עלות הקמת התחנה הצפויה היא כ-60 מיליארד דולר ושהות בת שלושה ימית תעמוד על 2 מיליון דולר בחדר סטנדרטי.

יישוב הירח- סוכנויות החלל השונות חשפו תכניות להקמת בסיס ירח לשהות ארוכה. הבסיס יהווה תחנת מחקר, יעד למטיילים ותחנת ביניים לבסיסים מאוישים אחרים בחלל החיצון בעתיד. פוטנציאל הצמיחה של חברות המגזר הפרטי בירח מוערך בטריליוני דולרים וכולל פרויקטים ליצירת חמצן והפקת מים מקרח בקטבים, כריית מתכות יקרות ועוד.

גם מדינת ישראל שותפה לטכנולוגיה בחלל- מספר מיזמים זכו למימון משרד המדע והאנרגיה, ביניהם פיתוח אפוד שמיועד לספק הגנה מקרינה וטכנולוגיה להפקת חמצן מאדמת הירח.

רצועת הלוויינים של כדור הארץ- ע"פ דו"ח של ה-Space Foundation, לוויינים מייצרים כ-50% מהכנסות כלכלת החלל.

שוק זה משמש לערוצי נתונים מהירים ומרובים, משרת את הדרישות הגוברות לאינטרנט מהיר ולאינטרנט חפצים (IoT), משמשים בתכנון חקלאות, פיקוח על קרקעות ותחבורה, חיזוי מזג האוויר ושימושים ביטחוניים.

כיום, כ-50% מאוכלוסיית העולם עדיין אינה מקושרת לרשת האינטרנט. כחלק מיוזמה גלובלית לקשר את העולם דרך האינטרנט, החלו ארגוני ממשלה וחברות לשגר לוויינים אל מחוץ לאטמוספרת כדור הארץ ובכך לאפשר כיסוי גלובלי רציף.

כיום, חברות פרטיות החלו לשגר אלפי לווינים למסלול הלוויני הנמוך של כדור הארץ, כ-300 מיילים בלבד וכך מצליחות לספק שירותי אינטרנט באיכות שידור גבוהה גם במקומות הנידחים בעולם.

איך משקיעים בחלל

משקיעים יכולים לייצר חשיפה לתעשיית החלל באמצעות רכישת מניות של חברות ציבוריות שכבר עוסקות בשירותי פיתוח ושיגור רקטות ולוויינים. מספר ההשקעות בתעשיית החלל גדל מ-8 בתחילת שנות ה-2000 לכ-93 בממוצע ב-5 השנים האחרונות עם מעורבות ישירה (מדווחת) של לפחות 16 מהאנשים העשירים בעולם.

כיוון שההשקעה בתחום החלל עדיין בשלבים המוקדמים, היקף ההשקעות הפרטיות צפוי לגדול בשנים הקרובות, מחסומי הכניסה והעלויות ילכו וירדו וכמות ההנפקות הציבוריות של מיזמי חלל מהמגזר הפרטי תגדל.

גילוי נאות

סקירה זו הינה רכושה הבלעדי של חברת דה סרוויס תכנון פיננסי אף.פי. בע"מ.

אין לבצע במסמך זה כל שינוי, מחיקה, הוספה או להעבירו לכל צד שלישי כלשהו.

האמור בסקירה זו אינו מהווה "הצעה" כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך התשכ"ח – 1968 ו/או מתן "ייעוץ להשקעה" כהגדרת מונח זה בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה – 1995 ו/או ייעוץ משפטי פיננסי, מיסויי, כלכלי או אחר להשקעה.

המידע בסקירה הינו כללי ונועד למתן אינפורמציה ראשונית וחלקית בדבר אפשרות השקעה בסקטור/תחום המוצג ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים האישיים של כל אדם.

מסמך זה כולל תחזיות, הערכות ומידע אחר צופה פני עתיד שמידת התממשותם אינה ודאית ואינה בשליטת החברה. העובדות והנתונים המפורטים במסמך זה הינם כפי שידוע (as is) במועד הכנת המסמך, ללא כל ודאות או מתן התחייבות לדיוקם, או לכך שהציפיות וההערכות המתוארות במסמך זה אכן יתממשו, ותוצאות ציפיות והערכות אלו עשויות להיות שונות באופן מהותי מהתוצאות המתוארות במסמך זה. החברה אינה לוקחת על עצמה כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או עקיף הנובע משימוש במסמך זה.

מקבל סקירה זו מתחייב לא להעתיקה, להפיצה או להעבירה בחלקה או כולה בשום אמצעי ללא אישור מפורש מראש מאת הנהלת החברה.

מרוץ החימוש במרחב הסייבר – התעוררות תעשיית אבטחת המידע

יובל בנסל, ראש מחלקת אנליזה ומחקר בדה סרוויס – The Service Family Office

בשנים האחרונות אנו נתקלים בדיווחים רשמיים רבים על פריצות סייבר משמעותיות למשרדים ממשלתיים, גופים ביטחוניים וחברות מכלל המגזרים והתעשיות.

פריצות אלה נעשות דרך מתקפות על שרשראות אספקה, גניבת זהויות ("פישינג"), חדירה למכשירים חכמים ורק מתגברות בכמות ובאיכות עם השנים.

מתקפות הסייבר נמצאות בראש רשימת האיומים הגלובליים והגידול בקצב האירועים בעולם חידש את התעניינות המשקיעים בתחום אבטחת הסייבר.

רק בשנה החולפת חלה עלייה של כ-70% בסכומי הגיוסים של תעשיית הסייבר:

דה סרוויס - תכנון פיננסי ופמילי אופיס

מתקפות סייבר בעולם

השנה האחרונה הייתה תקופה בה דרישות הכופר היו גבוהות מאי פעם. לפי ה-FBI, מפרוץ מגיפת הקורונה, חלה עלייה של 300%-400% בדיווחים על פשעי סייבר בארה"ב.

גם חברות ישראליות ספגו לא מעט מכות (שירביט, חברות המים) ובמהלך משבר הקורונה חלה עלייה של 238% במתקפות סייבר בישראל.

חלק מהאירועים הבולטים יותר בתקופה האחרונה:

  • מקדונלדס- ענקית המזון המהיר דיווחה כי האקרים השיגו גישה לפרטי מידע של לקוחות בדרום קוריאה ובטאיוואן.
  • פולקסווגן- יצרנית הרכב הגרמנית דיווחה כי פריצה למחשבי החברה פגעה ביותר מ-3.3 מיליון לקוחות בצפון אמריקה, כאשר מדובר בעיקר בלקוחות נוכחיים או פוטנציאליים של מותג אאודי.
  • סולארווינדס- הותקפה ע"י קבוצת האקרים רוסית בשם "נובליום". הקבוצה החדירה קוד זדוני לשרתי החברה וגרמה להפצתו לכלל ספקיה ולקוחותיה. בחודש מאי האחרון, קבוצת ההאקרים הרוסית הנהיגה מתקפה על כ-3,000 חשבונות אימייל ביותר מ-150 ארגונים לפחות, בהם סוכנויות ממשל בארה"ב.
דה סרוויס - תכנון פיננסי  Family Office

האצת הצורך בהגנות הסייבר עקב משבר הקורונה

הקורונה העצימה את מעבר האנושות למרחב הדיגיטלי ולפי מחקרים של "פרוסט אנד סאליבן", על כל אדם אחד יהיו 20 מכשירים מחוברים לרשת בשנים הקרובות.

פרוץ נגיף הקורונה והטלת הסגרים ברחבי העולם הביאו לצורך מידי בתשתיות דיגיטליות שתאפשרנה לעובדי ארגונים לעבוד מרחוק בכל מקום (מעבר לטכנולוגיית ענן) ותספק למשתמשים פרטיים פתרונות לשהייה ממושכת בבתים (אינטרנט 5G, חיבור חפצים פיזיים לרשת האינטרנט ע"י טכנולוגיית IOT ועוד).

מגיפה זו גרמה למהפך טכנולוגי כמעט בן-לילה, במקום בתוך כמה שנים:

  • שימושים עסקיים- אם פעם עובד היה מעביר כרטיס ונכנס למבצר סייבר מוגן, היום העובדים מחוברים מכל מקום ובכל שעה.
  • שימושים פרטיים- מספר המכשירים הביתיים המחוברים לרשת צפוי לגדול מדי שנה מכ-7 מיליארד כיום לכ-75 מיליארד עד שנת 2025.

ככל שיהיו יותר מכשירים בשימוש, כך יתגברו האפשרויות לתקיפות משמעותיות יותר וכך מרוץ החימוש במוצרי ההגנה ואבטחת המידע המפותחים והביקוש להם ילך ויגדל.

הגברת הרגולציה באבטחת המידע

הגידול בכמות המידע שנאספת על גולשים ברשת ואחסונו בשרתים ובענן הוביל לכך שהרגולטורים הטילו על החברות תקנות מחמירות למנגנוני אבטחת המידע.

תקנות אלה, מחייבות חברות שמאחסנות נתונים אודות תושבים בשרתיה, לאבטח את מערכות המידע שלהן בהתאם לדרישות מוגדרות, דבר שצפוי להגדיל את הביקוש לפתרונות אבטחת מידע.

בכדי לעמוד בכללי הרגולציה, גופים פיננסיים הגדילו משמעותית את המשאבים המושקעים בפתרונות אבטחת סייבר.

נתונים על שוק הסייבר בישראל

  • גיוסי הון- בהשוואה לשנת 2020, בישראל בלבד חלה עלייה של כ-70% בסכומי הגיוסים של תעשיית הסייבר, שגייסה מתחילת השנה 2.9 מיליארד דולר ביותר מ-100 עסקאות שונות (ע"פ נתוני מערך הסייבר הלאומי).
  • לפי מערך הסייבר, חברות ישראליות גייסו כ-31% מכלל ההשקעות הסייבר בעולם.
  • חברות סטארט-אפ ישראליות בתחום גייסו 1.5 מיליארד $ ברבעון הראשון של שנת 2021 – כמעט פי 3 מהסכום שגויס בתקופה אשתקד.
  • פילוח ההוצאות בסקטור- רוב ההוצאות בסקטור מגיעות מתחום ההגנה על תשתיות וציוד אבטחת רשת, אך תחום אבטחת הענן אשר נחשב עדיין קטן יחסית מציג את קצב הצמיחה הגבוה ביותר בתעשייה (כ-34% בשנה עד 2024).
  • הובלה ישראלית בעולם- ישראל אחראית על כ-11% מהיקף המכירות בענף הסייבר העולמי שמוערך בכ-60 מיליארד $ (לפי נתוני חברת המחקר Canalys).
  • סיכום נתוני שנת 2020 – תעשיית הסייבר הישראלית:
דה סרוויס - תכנון פיננסי  Family Office

מילות סיכום

איום הסייבר פוגש את העולם של ימינו בכל פינה, בזירה הפוליטית והדיפלומטית, במרחב העסקי ובמגזר הפרטי.

התוקפים המודרניים מחפשים הזדמנויות, מכינים כלים חדשניים וכאשר אלה לא עובדים – הם מפתחים מודלים חלופיים ומתוחכמים אף יותר.

במקביל, ארגוני ביון וסוכנויות ממשלתיות מחפשים עליונות תוך פיתוח יכולות מתקדמות לשיבוש הפעילויות, איסוף מידע והגנה אקטיבית.

מרוץ החימוש ההגנתי מחד והאיום הגובר מאידך מייצרים קרקע פורייה להשקעות בסקטור חיוני.

כל עוד המין האנושי קיים ויהיו מערכות ממוכנות, כך יגבר הביקוש להגנה במרחב הסייבר.

גילוי נאות

סקירה זו הינה רכושה הבלעדי של חברת דה סרוויס תכנון פיננסי אף.פי. בע"מ.

אין לבצע במסמך זה כל שינוי, מחיקה, הוספה או להעבירו לכל צד שלישי כלשהו.

האמור בסקירה זו אינו מהווה "הצעה" כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך התשכ"ח – 1968 ו/או מתן "ייעוץ להשקעה" כהגדרת מונח זה בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה – 1995 ו/או ייעוץ משפטי פיננסי, מיסויי, כלכלי או אחר להשקעה.

המידע בסקירה הינו כללי ונועד למתן אינפורמציה ראשונית וחלקית בדבר אפשרות השקעה בסקטור/תחום המוצג ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים האישיים של כל אדם.

מסמך זה כולל תחזיות, הערכות ומידע אחר צופה פני עתיד שמידת התממשותם אינה ודאית ואינה בשליטת החברה. העובדות והנתונים המפורטים במסמך זה הינם כפי שידוע (as is) במועד הכנת המסמך, ללא כל ודאות או מתן התחייבות לדיוקם, או לכך שהציפיות וההערכות המתוארות במסמך זה אכן יתממשו, ותוצאות ציפיות והערכות אלו עשויות להיות שונות באופן מהותי מהתוצאות המתוארות במסמך זה. החברה אינה לוקחת על עצמה כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או עקיף הנובע משימוש במסמך זה.

מקבל סקירה זו מתחייב לא להעתיקה, להפיצה או להעבירה בחלקה או כולה בשום אמצעי ללא אישור מפורש מראש מאת הנהלת החברה.

פמילי אופיס – חקר מקרה. הכנה לפרישה והעברת עושר בין דורית.

זוג לקוחותיי שפנו לקבלת שירות פמילי אופיס ותכנון פיננסי, הגבר בן 65, שכיר בכיר מזה שנים רבות והאישה בת 64, אינה עובדת. לזוג 3 ילדים נשואים ו- 3 נכדים, הקטן מבניהם בן 3 חודשים.

ברשות המשפחה בית גדול ומשק לא פעיל במושב בשפלה בו הם מתגוררים, ללא השקעות נדל"ן נוספות. כמו כן לבעל יש חיסכון פנסיוני בן 6 מיליון ₪ בקופות וותיקות מבטיחות תשואה וכן נכסים פיננסים נוספים וחיסכון בקופות גמל והשתלמות בסך כ – 4 מיליון ₪. הוצאות המשפחה השוטפות עומדות על כ- 33,000 ₪ לחודש.

מבין הסוגיות הראשונות שעלו במהלך שירות הפמילי אופיס ופגישותינו השוטפות עלה נושא ביצוע חישוב ההכנסות למשפחה בעת פרישת הבעל.

למשפחה לא קיימות הכנסות פאסיביות ולכן כדי לעמוד בצפי הוצאות של 33,000 ₪ לחודש, העריכו בני הזוג כי יאלצו להמיר לקצבה את כל החסכונות הפנסיוניים שלהם אשר מנוהלים בפוליסות עדיף מבטיחות תשואה, ללא תום תקופה.

בחישובים שביצענו בהנחת פרישה בגיל 70 של הבעל, מצאנו כי אין צורך למשוך את כל הכספים הצבורים בפוליסות. ההמלצה הייתה לבצע משיכה חלקית רק של כספי הפיצויים כקצבה, אפשרות אליה לא היו מודעים בני הזוג. בשלב השני של הניתוח, נעזרנו בחברה חיצונית לבדיקת הכספים שהופקדו לאורך השנים בפוליסות, צביעתם וסידורם כראוי. לאחר קבלת תוצאות בדיקה זו, נמצאו מספר תקלות וחוסר של כ – 50,000 ₪ שפעלנו, עבור בני הזוג, לקבלם מחברת הביטוח. במקביל עודכן סטאטוס הפיצויים לקצבה בכל הפוליסות.

הסתיים שלב הניתוח ועברנו להמלצות- בני הזוג קיבלו את עצתנו והשקיעו במספר השקעות מניבות בתחום הנדל"ן, לטובת ייצור הכנסה פאסיבית מהכספים שאינם בקופות. כמו כן, המלצנו לבצע חלק מהשקעות אלו באמצעות מינוף חלק מהכספים הקיימים שבקופות הגמל וההשתלמות.

התוצאות של מהלך זה – ביצענו חישוב לגבי קצבה אפשרית מהפוליסות ומצאנו שניתן למשוך סכום של כ – 21,000 ₪ לחודש, במיסוי מינימאלי. בתוספת קצבה בת כ- 5,000 ₪ מביטוח לאומי, נותר פער של כ- 7,000 ₪ להשלמה באמצעות השקעות מניבות. פער זה נסגר כאמור, עם אימוץ המלצותינו תוך שימוש במינימום נכסים קיימים וכן תוך תכנון מס המתאים לצרכי המשפחה. כספי התגמולים נשארו בפוליסות וחלקם יעברו, כחלק מתכנון העברת העושר של בני הזוג, לדור הבא במעטפת שתאפשר שימורם במינימום תשלום מס.

אימוץ ההמלצות ע"י בני הזוג וביצוען על ידינו אינו סוף הסיפור- לאחר ביצוע ההשקעות והתכנון לפרישה, עולה הצורך להבטיח משפטית את מילוי רצונותיהם של בני הזוג במקרה של נבצרות או פטירה. לצורך כך נפגשנו עם עורך דין המתמחה בתהליכי ייפוי כוח מתמשך וצוואות ובמשך מספר חודשים ביצענו חשיבה לגבי כל תרחיש, סיכון והעברת הרכוש לילדים. בני הזוג בסיוענו, הכינו הנחיות וחתמו על המסמכים המתאימים להבטחת רצונותיהם ההדדיים בעודם החיים וכן לאחר מכן.

בצוואה ההדדית החדשה, נקבע מנגנון שיבטיח שלא ישולם כמעט מס על העיזבון. לאחר התייעצות עם עו"ד המומחה במשקים חקלאיים, נמצא מנגנון שיבטיח כי העברת המשק לבן תתבצע ללא מיסוי. או אז תבוצע חלוקת שאר הכספים ע"י מנגנון איזון בין שאר הילדים וללא הוספת כספים חיצוניים. את שאר הכספים יקבלו הילדים והנכדים בחלקים שווים.

ברק אצילי, מתכנן פיננסי מקבוצת "דה סרוויס", פמילי אופיס, תכנון פיננסי וניהול עושר.