הקונפליקט המתמשך בין אוקראינה לרוסיה לא רק הביא לתוצאות משנות חיים עבור תושבי המדינות והאזור, אלא גם שלח גלי הלם שהורגשו בכלכלה האירופאית והעולמית. בעקבות מעמדה של רוסיה ככוח כלכלי-יצרני משמעותי במפה הגיאופוליטית העולמית, ומצבה אל מול סנקציות וחוסר היציבות שמביאה עמה מלחמה המשפיעה רבות על העולם כולו.
השפעות המלחמה הורגשו בשווקים הפיננסיים, במחירי הסחורות והאנרגיה, ביחסי הסחר ובדינמיקה הגיאופוליטית.
לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, תחזיות כלכליות צפו כי הצמיחה בכלכלה העולמית ב-2022 תעמוד על כ-5%. המלחמה באוקראינה היוותה הלם מאסיבי והיסטורי לשווקים, בדו"ח של ה-OECD, לסוף שנת 2022 נמסר כי צמיחת הכלכלה העולמית הסתכמה בכ-3.1% בלבד במהלך השנה, כאשר אחד הגורם העיקריים לפער ביחס לצפי היה המלחמה באוקראינה. הדו"ח מצא כי המלחמה השפיעה בעיקר על כלכלת אירופה, שבה הצמיחה בתל"ג בשנת 2023 צפויה לעמוד על 0.3% בלבד והעריך כי הצמיחה הכלכלית העולמית תאט לכ-2.2% בשנת 2023.
מלחמה כלכלית של מדינות המערב בממשלת רוסיה:
מאז הפלישה לאוקראינה, החלו ממשלות המערב להטיל סנקציות כלכליות קשות על רוסיה, אלה באו לידי ביטוי בניתוק קשר מוחלט של חברות בינלאומיות רבות עם רוסיה, הורדת דירוג האשראי הרוסי לרמה הנמוכה ביותר, הסרת מניות רוסיות ממדדי חברות גלובליות כמו MSCI ו-FTSE, איסור ייבוא סחורות אנרגיה לארה"ב ועוד.
כתגובה, הבנק המרכזי ברוסיה הקפיא את המסחר בבורסת מוסקבה, הטיל מגבלות המקשות על אפשרות העברת תשלומים למשקיעים באג"ח ממשלתיות רוסיות והתנה את פירעון האג"ח הממשלתיות לזרים בהסרת הסנקציות מהמערב.
השפעות על שוק המזון הגלובלי
רוסיה ואוקראינה מהוות חלק משמעותי משוק המזון העולמי (שחקניות מפתח בסחר חיטה, שמן וחמניות). מאז הפלישה, נרשמה עליית מחירים חדה ומחסור במוצרי מזון המיוצאים מהאזור. רוסיה ואוקראינה סיפקו כ-שליש מכמות החיטה בעולם, שמחירה עלה מאז הפלישה בכ-40%, המחירים הגבוהים ביותר מאז 2008.
מאז הפלישה, אוקראינה נאלצת להתמודד עם צווארי בקבוק לוגיסטיים הנגרמים ע"י הצבא הרוסי דרך השמדת חוות, תקיפת צירי תנועה, מסילות רכבת, הטלת מצור על נמלי המדינה וחסימת חופי הים השחור בצידה של אוקראינה. צעדים אלה פוגעים קשות ביכולת הייצוא של המדינה, מפעילים לחץ נוסף על מלאי המזון הזמינים, דוחפים את המחירים למעלה ומאיימים על ביטחון המזון במדינות העניות בעולם אשר ספגו עלייה כוללת של כ-30% במחירי המזון (ע"פ נתונים האו"מ).
יש לציין כי מאז שיא התייקרות מחירי הסחורות במאי 2022, הסתמנה ירידת מחירים שבמסגרתה החוזים על החיטה הציגו ירידה של כ-40% בעקבות הסכם משותף של רוסיה לאפשר לאוקראינה לייצא חיטה מנמליה בים השחור, אשר סייע למתן את היקף הפגיעה באספקת החיטה העולמית.
שיבושים בשוק האנרגיה המקומי והעולמי
תחום ייצוא האנרגיה היווה את הקשר הכלכלי העיקרי של רוסיה עם מדינות המערב במשך עשרות שנים, עוד מימי ברית המועצות. לאורך השנים, מדינות המערב הגבירו את תלותן באנרגיה הרוסית מתוך מאמץ לבנות שרשרת אספקה העוברת ישירות דרך צינורות ברחבי היבשת ובכך להפחית את התלות שלה באספקה דרך הים מהמזרח התיכון – שוק שאז לא היה יציב בשל סיכונים גיאופוליטיים באזור.
השוק האירופאי הפך ללקוח הגדול ביותר של רוסיה: לפי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית, במהלך שנת 2022 (טרום הפלישה), רוסיה ייצאה כ-60% מהנפט וכ-74% מהגז הטבעי שלה למדינות אירופה.
ייצוא האנרגיה הרוסית, גז במיוחד, אפשר לרוסיה להרחיב את השפעתה באירופה במדינות כמו: גרמניה, פינלנד, לטביה, בולגריה, מולדובה, הונגריה, צ'כיה, יוון, אוסטריה ועוד, כולן הפכו תלויות ברוסיה בלפחות מחצית מאספקת הגז שלהן.
יצוא נפט וגז היה הקשר הכלכלי העיקרי של רוסיה עם המערב. לא סביר שהייצוא יחזור לרמות של לפני הפלישה ובכל זאת, רוסיה נותרה היצואנית הגדולה בעולם של מוצרי חיטה וייעור ומקור למשאבים אסטרטגיים כמו ניקל, קובלט ופלטינה. ללא קשר לתוצאות המלחמה, חברות מהמערב יהססו לחזור לרוסיה או להשקיע בה בעתיד בשל התגברות רמת הסיכון.
האצת המעבר לאנרגיה מתחדשת בעולם בעקבות המלחמה
בשנת 2015 נחתמו הסכמי פריז שבמסגרתו הציבו מדינות מפותחות רבות בעולם יעדים להגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050. לאור התייקרות מחירי הנפט שנגרמה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה, מדינות רבות באירופה הגבירו השקעות בתחום האנרגיה המתחדשת והאיצו את פיתוח היכולות שלהן לייצר חשמל מאנרגיות שמקורן משמש, רוח ומים. כבר היום, חלק מהערים באירופה (בגרמניה לדוגמה) כבר פועלות על כמעט 100% אנרגיה ירוקה.
עם זאת, המעבר לאנרגיות מתחדשות קורה במקביל לניסיון הדרגתי ואיטי לצמצום התלות באנרגיה הרוסית. חלק מהאלטרנטיבות המיידיות יבואו על חשבון יעדי צמצום פליטת גזי החממה, שכן מספר מדינות באירופה יאלצו להגדיל את ייצור החשמל הפחמי.
אלטרנטיבה אחת אשר הופכת לרלוונטית יותר מתמיד בעת האחרונה היא גז טבעי נוזלי מארה"ב (Liquid Natural Gas – LNG). ארה"ב עומדת להפוך ליצואנית ה-LNG הגדולה בעולם השנה, מייצאת כ-68% מהגז הטבעי הנוזלי שלה לאירופה. בשלב זה אין עדיין לארה"ב היצע מספק כדי לעמוד במלוא הביקוש של אירופה, אך נראה כי מתקדמת לשם בקצב מהיר כאשר במקביל מדינות גדולות באירופה (גרמניה למשל) החלו להקים מסופי גז טבעי נוזלי כדי להיערך לייבוא LNG בסדרי גודל משמעותיים יותר מארה"ב.
אלטרנטיבה נוספת היא אנרגיה גרעינית אשר קיבלה לאחרונה תשומת לב מחודשת כמקור אמין לטווח ארוך של אנרגיה עם 0% פליטת גזי חממה. צרפת ובריטניה ממשיכות לבנות מפעלים גרעיניים ובולגריה, יצואנית החשמל השלישית בגודלה באירופה, מייצרת את האנרגיה שלה בשני כורים גרעיניים מתקופת ברית המועצות וצי של תחנות פחם. בדצמבר 2022 חתמה בולגריה על שתי עסקאות ענק להחלפת רוסיה כספקית דלק גרעיני לכורים בצרפת ושוודיה החל משנת 2024 ו-2025.
על אף התחזיות לחורף קר במיוחד, דווקא בשנה האחרונה נרשמה ירידה יחסית בצריכת הגז הטבעי באירופה, כאשר עסקים ומשקי בית נדחקו לחסוך יותר על רקע עליות המחירים שנגרמו מהמחסור בהיצע.
בטווח הארוך, שילוב של הפחתת ביקוש, התייעלות מוגברת, הגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת ומציאת אלטרנטיבות (כדוגמת ה-LNG ואנרגיה גרעינית), יקטין מאוד את הצורך של אירופה בגז הרוסי.
השפעות נוספות על כלכלת העולם
האינפלציה הגואה בשנתיים האחרונות (וצעדי העלאת הריבית שננקטו כדי לבלום אותה) אמנם נבעה מסדרת אירועים שקדמו לפלישה לאוקראינה, לרבות, סגרי הקורונה, המעבר למסחר דיגיטלי (E-Commerce) שיצר לחצים על הביקוש הגלובלי, האטת שרשרת האספקה העולמית והדפסת כספים מאסיבית ע"י בנקים מרכזיים, עם זאת, המלחמה תרמה להתגברות האינפלציה בעקבות התייקרות מחירי האנרגיה וכעת תורמת את חלקה בירידה בציפיות האינפלציה העולמית עם התמתנות במחירי הסחורות.
עלייה בהשקעות צבא וביטחון בעולם – מלחמה פתאומית ומפתיעה על אדמת אירופה משמעותה גידול בהוצאה של ממשלות על השקעות צבאיות וביטחוניות, מה שהסיט כספי תקציב מהשקעות אחרות. תהליך שיכול להועיל למניות חברות רלוונטיות אך גם לפגוע בצמיחה הכלכלית הכוללת. קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הגדיר את המלחמה באוקראינה כ"נקודת מפנה בהיסטוריה של אירופה", והכריז על הגדלת ההוצאה הביטחונית לכ-2% מהתמ"ג (עליה מכ-1.5%) עד לשנת 2024, ואף יותר לאחר מכן. בנוסף תיצור גרמניה קרן בשווי 100 מיליארד דולר לטובת חיזוק צורכי הביטחון בשנים הבאות, דוגמא בולטת לכך היא עסקת מערכת ההגנה הישראלית "החץ 3" שנחשפה לאחרונה עם ממשלת בגרמניה בשווי כולל של כ-4 מיליארד דולר.
השפעות ישירות ועקיפות על כלכלת ישראל
הפלישה הרוסית לאוקראינה אכן השפיעה גם על הכלכלה הישראלית בהיבט הכלכלי, החל מעליית תקציבי הביטחון והעלייה בביקוש למערכות ביטחוניות בעולם, עליית מחירי האנרגיה והנפט שהורגשה גם בארץ (אמנם ההשפעה הייתה מתונה הודות למאגרי הגז הטבעי המקומי של ישראל), עליית מחירי המזון בדגש על חיטה וגרעינים המיובאים בכמויות גדולות לישראל מרוסיה ואוקראינה (על אף קיום מלאים גדולים של אותן הסחורות) ועד לסגירת המדינות לזרים בעקבות המלחמה במקביל להגירה שלילית ומעבר מאסיבי של מהגרים אוקראינים למדינות שכנות כמו פולין אשר משפיעה על חברות ישראליות בתחומי הטכנולוגיה והנדל"ן.
על קבוצת דה סרוויס – תכנון פיננסי וניהול עושר למשפחות אמידות
קבוצת The Service Wealth Management מתמחה בניהול עושר ותכנון פיננסי של משפחות אמידות. אנו מלווים את לקוחותינו בהגשמת היעדים והחלומות שלהם, באמצעות מנהלי עושר מקצועיים ורב תחומיים, האמונים על ניהול העושר המשפחתי של לקוחותינו לאורך זמן.
כיום, לאחר מעל עשור של פעילות, The Service הינה החברה המובילה בניהול עושר וליווי משפחות בישראל בשירותי פמילי אופיס, ומנהלת היקף נכסים של למעלה מ-12 מיליארד ש״ח למאות משפחות אמידות.
דה סרוויס מעניקה ללקוחותיה מגוון שירותים בתחום ניהול העושר המשפחתי, המספקים פתרון מלא במקום אחד למשק הבית ומאפשרים לכל לקוח לנהל ולשלוט על כל עולמו הפיננסי והכלכלי במקום אחד.
