פמילי אופיס – חקר מקרה. הכנה לפרישה והעברת עושר בין דורית.

זוג לקוחותיי שפנו לקבלת שירות פמילי אופיס ותכנון פיננסי, הגבר בן 65, שכיר בכיר מזה שנים רבות והאישה בת 64, אינה עובדת. לזוג 3 ילדים נשואים ו- 3 נכדים, הקטן מבניהם בן 3 חודשים.

ברשות המשפחה בית גדול ומשק לא פעיל במושב בשפלה בו הם מתגוררים, ללא השקעות נדל"ן נוספות. כמו כן לבעל יש חיסכון פנסיוני בן 6 מיליון ₪ בקופות וותיקות מבטיחות תשואה וכן נכסים פיננסים נוספים וחיסכון בקופות גמל והשתלמות בסך כ – 4 מיליון ₪. הוצאות המשפחה השוטפות עומדות על כ- 33,000 ₪ לחודש.

מבין הסוגיות הראשונות שעלו במהלך שירות הפמילי אופיס ופגישותינו השוטפות עלה נושא ביצוע חישוב ההכנסות למשפחה בעת פרישת הבעל.

למשפחה לא קיימות הכנסות פאסיביות ולכן כדי לעמוד בצפי הוצאות של 33,000 ₪ לחודש, העריכו בני הזוג כי יאלצו להמיר לקצבה את כל החסכונות הפנסיוניים שלהם אשר מנוהלים בפוליסות עדיף מבטיחות תשואה, ללא תום תקופה.

בחישובים שביצענו בהנחת פרישה בגיל 70 של הבעל, מצאנו כי אין צורך למשוך את כל הכספים הצבורים בפוליסות. ההמלצה הייתה לבצע משיכה חלקית רק של כספי הפיצויים כקצבה, אפשרות אליה לא היו מודעים בני הזוג. בשלב השני של הניתוח, נעזרנו בחברה חיצונית לבדיקת הכספים שהופקדו לאורך השנים בפוליסות, צביעתם וסידורם כראוי. לאחר קבלת תוצאות בדיקה זו, נמצאו מספר תקלות וחוסר של כ – 50,000 ₪ שפעלנו, עבור בני הזוג, לקבלם מחברת הביטוח. במקביל עודכן סטאטוס הפיצויים לקצבה בכל הפוליסות.

הסתיים שלב הניתוח ועברנו להמלצות- בני הזוג קיבלו את עצתנו והשקיעו במספר השקעות מניבות בתחום הנדל"ן, לטובת ייצור הכנסה פאסיבית מהכספים שאינם בקופות. כמו כן, המלצנו לבצע חלק מהשקעות אלו באמצעות מינוף חלק מהכספים הקיימים שבקופות הגמל וההשתלמות.

התוצאות של מהלך זה – ביצענו חישוב לגבי קצבה אפשרית מהפוליסות ומצאנו שניתן למשוך סכום של כ – 21,000 ₪ לחודש, במיסוי מינימאלי. בתוספת קצבה בת כ- 5,000 ₪ מביטוח לאומי, נותר פער של כ- 7,000 ₪ להשלמה באמצעות השקעות מניבות. פער זה נסגר כאמור, עם אימוץ המלצותינו תוך שימוש במינימום נכסים קיימים וכן תוך תכנון מס המתאים לצרכי המשפחה. כספי התגמולים נשארו בפוליסות וחלקם יעברו, כחלק מתכנון העברת העושר של בני הזוג, לדור הבא במעטפת שתאפשר שימורם במינימום תשלום מס.

אימוץ ההמלצות ע"י בני הזוג וביצוען על ידינו אינו סוף הסיפור- לאחר ביצוע ההשקעות והתכנון לפרישה, עולה הצורך להבטיח משפטית את מילוי רצונותיהם של בני הזוג במקרה של נבצרות או פטירה. לצורך כך נפגשנו עם עורך דין המתמחה בתהליכי ייפוי כוח מתמשך וצוואות ובמשך מספר חודשים ביצענו חשיבה לגבי כל תרחיש, סיכון והעברת הרכוש לילדים. בני הזוג בסיוענו, הכינו הנחיות וחתמו על המסמכים המתאימים להבטחת רצונותיהם ההדדיים בעודם החיים וכן לאחר מכן.

בצוואה ההדדית החדשה, נקבע מנגנון שיבטיח שלא ישולם כמעט מס על העיזבון. לאחר התייעצות עם עו"ד המומחה במשקים חקלאיים, נמצא מנגנון שיבטיח כי העברת המשק לבן תתבצע ללא מיסוי. או אז תבוצע חלוקת שאר הכספים ע"י מנגנון איזון בין שאר הילדים וללא הוספת כספים חיצוניים. את שאר הכספים יקבלו הילדים והנכדים בחלקים שווים.

ברק אצילי, מתכנן פיננסי מקבוצת "דה סרוויס", פמילי אופיס, תכנון פיננסי וניהול עושר.

מקורות הכנסה לטובת פרישה- חקר מקרה

לקוחותיי, זוג כבני 70, הבעל מפרנס עיקרי והינו שכיר בעל שליטה, בעל משכורת גבוהה באופן משמעותי (מפרנס יחיד).

במסגרת תכנון לקראת פרישה עתידית, בחנו יחד עם בני הזוג את הסוגיה בה הכנסותיהם ממקורות שונים (כולל קצבה ממוצרים פנסיוניים וכן ביטוח לאומי) לא תכסה את הוצאותיהם ולא תהווה משקל שווה לרמת ההכנסות שאליה התרגל משק הבית, בת ערות אלפי שקלים לחודש במונחי נטו.

במסגרת הליווי השוטף שלנו, דנו עם בני הזוג על מקור הכנסה חלופי/ נוסף בשנות הפרישה לאור העובדה שצבירת הכספים בקרן הפנסיה לא תספק. בפגישה תקופתית, בה סקרנו את המצב המשפחתי ותיקפנו את מטרות החיים של המשפחה, הראנו את המשמעות של הפער השלילי בין הכנסה חודשית להוצאה חודשית בעת גיל פרישה ולאורך השנים, עד גילת תוחלת החיים.

בפגישה ייעודית שקיימנו, הצפנו את מגוון האפשרויות העומדות בפני הלקוחות:

  1. משיכת אנונה חודשית (לבני הזוג צבירת כספים הונית משמעותית)
  2. ניתוב כספים לקופה גמל במסגרת תיקון 190 (וככל הנדרש ניתוב כספים לקופה משלמת על מנת לקבל קצבה חודשית)
  3. יצירת הכנסה פאסיבית ע"י פיזור הכספים במס' רב של השקעות משלימות

במסגרת הדיון הצפנו את היתרונות והחסרונות העיקריים בכל אופציה: לדוגמא, וודאות במסגרת קבלת קצבה מקופת גמל מחד ומאידך "ויתור" על הכספים והשליטה בהם בעת קבלת קצבה, והפיכת הכספים לזכות.
קבלת אנונה חודשית מאפשרת גם כן וודאות לגבי הסכום הדרוש, אך ככל שהתשואה החודשית לא עולה על סכום משיכת הכספים, בפועל הקרן קטנה עם השנים,  מה שיקשה בהמשך על רציפות במשיכת הקצבה מתוך אותם כספים הוניים.

לאור העובדה שתאריך הפרישה מהעסק לא היה ודאי וסופי, כמו כן לאור הרצון והצורך לשלוט עד כמה שניתן בכספים, הוחלט לבצע פתרון משולב:

  1. הופקד סכום יחסי לקופת גמל במסגרת תיקון 190 (כך שמקדם הקצבה הובטח ללקוח), אך בניהול על ידנו וללא ניתוב הכספים לקצבה
  2. עיבוי סך ההכנסה הפאסיבית מהשקעות משלימות

כיום, כאשר הלקוח נמצא בתהליכי פרישה מהעסק, סך ההכנסה הפאסיבית הגיע ליעד שאותו אנו והלקוחות סימנו כמטרה. במקביל, מתוך הכספים שנותבו לקופת גמל נמשכה קצבה מינימלית על מנת לספק רובד ראשוני של "הכנסה בטוחה" וכפועל יוצא משיכה זו אפשרה נזילות מלאה ליתרת הכספים שהופקדה ולהשתמש בה לפי הצורך העכשווי ובהתאם למטרות העדכניות של התא המשפחתי.

רועי ששון, מתכנן פיננסי