יובל בנסל, ראש מחלקת אנליזה ומחקר בדה סרוויס
מוליכים למחצה (שבבים) חיוניים כמעט לכל מגזרי הכלכלה, כולל תעופה וחלל, רכבים, תקשורת, אנרגיה ירוקה, טכנולוגיית מידע, מכשור רפואי ועוד.
מגפת הקורונה הביאה למציאות שונה מהרגיל, עם מדיניות סגרים בערים, שגרת עבודה מהבית וצורך הולך וגובר באמצעים טכנולוגיים (אשר מתבססים על שבבים). מציאות זו גרמה לביקוש לרכיבים קריטיים אלה לעלות על ההיצע, מצב שהביא למחסור עולמי בשבבים וכתוצאה מכך לפגיעה בצמיחה כלכלית של חברות ובמקומות עבודה במשק.
מחסור השבבים חשף נקודת תורפה בשרשרת האספקה של רכיבים אלה והוביל את תעשיית הטכנולוגיה והפוליטיקאים במעצמות הטכנולוגיה במערב להדגיש את הצורך בהגדלת כושר הייצור המקומי, לאחר שנים רבות שהסתמכו על ייצור באסיה (טאיוואן, סין וקוריאה), ע"י עידוד הקמת מפעלים חדשים והענקת חוזים וסבסוד נרחב לחברות השבבים המקומיות בהיקף שלא נראה מעולם.
מה התחיל את מחסור השבבים?
מגפת הקורונה הולידה צורך גובר לטכנולוגיית עבודה מהבית כמו מחשבים אישיים, טאבלטים ומצלמות רשת והביקוש זינק מעבר ליכולת של התעשייה לספק שבבים (רכיב חיוני באמצעים אלה).
המחסור בשבבים התרחב במהרה גם לצרכי מוסדות חינוך, צרכים ביתיים ומכשירי בידור שאנשים רכשו בכמויות שיא מהבית בתקופת הסגר (קונסולות משחקים, טלוויזיות, מכונות כביסה, מסכים, תאורת LED וכו').
מדיניות הסגרים ברחבי העולם בימי הקורונה המוקדמים אילצה חברות יצרניות להקפיא הזמנות לתקופה לא ידועה, אך עד שהבינו שהביקוש גובר, כבר היה מאוחר מדי.
גורם נוסף שהפך את המצב למורכב אף יותר היה שיבוש משמעותי בשרשרת האספקה העולמית: שפע של משלוחים הולך וגובר במקביל למחסור נרחב במכולות שילוח שעיכב מסירת מוצרים וחומרי גלם ברחבי העולם. ייצור מכונית או מחשב דורש מאות רכיבים אלקטרוניים, אך כאשר חסר רכיב אחד, לא ניתן למכור את המוצר.
הנפגעת העיקרית מהמחסור בשבבים
במקום הראשון: תעשיית הרכבים- מכוניות מודרניות מאובזרות בשבבי מחשב השולטים בכל דבר ברכב, החל ממערכות מידע ובידור ועד בלמים מונעי נעילה.
האסטרטגיה הלוגיסטית העיקרית בתעשיית הרכב הסתמכה רבות על רכישות "בדיוק בזמן" שתורמת להוזלה בעלויות ונמנעת מהחזקת מלאי גדול של חלקים במחסן כדי למזער חשיפה לסיכון תפעולי.
גישה זו הביאה להפסד של 210 מיליארד דולר בהכנסות תעשיית הרכב במהלך שנת 2021 בעקבות המחסור בשבבים ולדאבונם, המצב צפוי להימשך. המחסור אילץ את יצרניות הרכב לעצור את הייצור ולמסור ללקוחות רכבים בעלי טכנולוגיה חלקית וללא אביזרים המתבססים על שבבים.
גם תעשיית קונסולות המשחקים נפגעה – המחסור בשבבים פגע בזמינות המוצרים החדשים שהושקו השנה וכתוצאה מכך המחירים התייקרו באופן משמעותי.
אז מה עושים יצרני השבבים?
כצעד ראשון, מתאמצים לנצל עד תום את האספקה הקיימת ולחסוך בחומרי גלם במלאי ככל הניתן, אך אין הרבה מה לעשות בקשר למחסור המיידי.
חברות הייצור הגדולות ביותר ממהרות להקים מפעלים חדשים, אך הקמת מפעל נמשכת מספר שנים ועלותה עשרות מיליארדי דולרים. רבים מבכירי התעשייה, ביניהם יו"ר שרשרת הייצור והאספקה של חברת ייצור השבבים הגדולה בארה"ב, מעריכים כי לא ישובו לייצור המוני עד המחצית השנייה של 2024.
שינוי ביחסי הכוחות
מחסור השבבים האיר זרקור חדש על מצב הייצור במעצמות הטכנולוגיה במערב וגרם לבכירים למתוח ביקורת על התלות הגדולה במדינות באסיה לרכיב זה (דרום קוריאה, סין וטאיוואן), בעיקר ארה"ב אשר יצרה את תעשיית המוליכים למחצה ואת מתחם הטכנולוגיה – Silicon Valley.
ממשלת ארה"ב אינה מרוצה ממידת התלות של כלכלת המדינה והצבא בייצור טכנולוגיה באסיה. בחודש יוני בשנה שעברה, פורסם דו"ח בן 250 עמודים מטעם הבית הלבן אשר הדגיש כי השבבים מהווים מפתח לטכנולוגיית ה-"Must Win" של עתיד המדינה, לרבות בינה מלאכותית, 5G, מערכות הגנה, אבטחת סייבר, חלל וכו' אשר יהיו חיוניות להשגת המטרה המדינית של "כלכלה לאומית, דינמית וחדשנית".
משמעות המעורבות הממשלתית בתעשיית השבבים – הקונגרס אישר באופן עקרוני סובסידיות בסך של כ-52 מיליארדי דולרים ליצרנים מקומיים תחת חוק בשם "Chips of America" (חוק זה דומה לתכניות מימון קיימות של ממשלות דרום קוריאה וטאיוואן עבור תעשיית השבבים).
בנוסף, בחודש יוני האחרון העביר הסנאט את חוק החדשנות והתחרות של ארה"ב (USICA), אשר יקצה מימון ממשלתי לייצור מקומי בתעשיות שונות (כולל תעשיית השבבים). מטרת חוקים אלה הנה למזער ככל האפשר את תלות המדינה בתעשיות שבבים זרות מתוך הבנה שטכנולוגיה זו מהווה אבני בניין בכלכלה המודרנית.
לא רק בארה"ב – האיחוד האירופאי מעוניין גם כן לקחת חלק משמעותי מנתח שוק השבבים העולמי. "זה לא רק עניין של תחרות, אלא גם עניין של ריבונות טכנולוגית", אמרה נשיאת הנציבות האירופאית Ursula Von Der Lyn, שלאחרונה הציעה חוק שבבים אירופאיים עם סובסידיות משלה.
סיכום
המחסור של היום יוליד את ההזדמנויות של מחר. הביקוש לשבבים הולך וגובר במקביל להתפשטות הטכנולוגיה דיגיטלית.
בשנים האחרונות (והבאות) הדיגיטליזציה באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים וכך תחום השבבים אשר נחשב "משעמם" לפני חמש שנים הופך לנושא החם ביותר ככל שהטכנולוגיה נהפכת לחלק מהותי יותר בעולם.
ע"פ ניתוח שוק שבוצע ע"י אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב, ההוצאה על ציוד שבבים צפויה לעלות ב-10% בשנת 2022 לשיא של 98 מיליארד דולרים, בשנה השלישית ברציפות.
כיום דרום קוריאה היא המשקיעה הגדולה ביותר בתחום, אחריה טאיוואן וסין – אשר שלושתן ביחד מהוות נתח של כ-73% מההוצאות על ציוד שבבים.
גילוי נאות
סקירה זו הינה רכושה הבלעדי של חברת דה סרוויס תכנון פיננסי אף.פי. בע"מ.
אין לבצע במסמך זה כל שינוי, מחיקה, הוספה או להעבירו לכל צד שלישי כלשהו.
האמור בסקירה זו אינו מהווה "הצעה" כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך התשכ"ח – 1968 ו/או מתן "ייעוץ להשקעה" כהגדרת מונח זה בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה – 1995 ו/או ייעוץ משפטי פיננסי, מיסויי, כלכלי או אחר להשקעה.
המידע בסקירה הינו כללי ונועד למתן אינפורמציה ראשונית וחלקית בדבר אפשרות השקעה בסקטור/תחום המוצג ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים האישיים של כל אדם.
מסמך זה כולל תחזיות, הערכות ומידע אחר צופה פני עתיד שמידת התממשותם אינה ודאית ואינה בשליטת החברה. העובדות והנתונים המפורטים במסמך זה הינם כפי שידוע (as is) במועד הכנת המסמך, ללא כל ודאות או מתן התחייבות לדיוקם, או לכך שהציפיות וההערכות המתוארות במסמך זה אכן יתממשו, ותוצאות ציפיות והערכות אלו עשויות להיות שונות באופן מהותי מהתוצאות המתוארות במסמך זה. החברה אינה לוקחת על עצמה כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או עקיף הנובע משימוש במסמך זה.
מקבל סקירה זו מתחייב לא להעתיקה להפיצה או להעבירה חלקה או כולה בשום אמצעי ללא אישור מפורש מראש מאת הנהלת החברה.
