צפו: גיל קורן, מנכ"ל דה סרוויס, על השפעת ירידת הריבית | ערוץ הכלכלה

ירידת הריבית, כפי שמסביר גיל קורן מנכ"ל דה סרוויס, לא נשארת רק בכותרות הכלכליות. היא מחלחלת מהר מאוד אל ההחלטות הכי פרקטיות של משקיעים, ובעיקר אל השאלה מה עושים עכשיו עם הכסף. כשהריבית יורדת, כל עולם ההשקעות משנה טון, והבחירה בין מסלולים סולידיים לבין אלטרנטיבות הופכת פתאום לפחות מובנת מאליה ויותר אסטרטגית.

לדבריו, בסביבה שבה הריבית הייתה גבוהה יותר בשנים האחרונות, משקיעים רבים התלבטו האם בכלל יש הצדקה להיכנס להשקעות לא סחירות. הם שאלו את עצמם האם כדאי לקחת על עצמם סיכון נזילות, מורכבות תפעולית, ולעיתים גם אופק השקעה ארוך יותר, כשאפשר היה לקבל תשואה לא רעה גם בכלים נזילים יחסית כמו money market או פתרונות חוב סחירים אחרים.

אבל כאן, קורן מדגיש נקודה שהרבה מפספסים. לא מספיק להסתכל על התשואה הנומינלית, זו שרואים במספרים היפים. צריך להסתכל על התשואה הריאלית, כלומר מה נשאר אחרי שמנכים את השפעת האינפלציה. תשואה של 4 עד 5 אחוזים על הנייר יכולה להישמע סבירה, אבל כשמנקים את האינפלציה ומסתכלים נטו, בפועל עלולים להישאר עם 2 עד 2.5 אחוזים בלבד.

במילים אחרות, השאלה האמיתית היא לא כמה כתוב בדוח, אלא כמה נשאר בכיס. וקורן אומר את זה בצורה ברורה: למשקיעים שמחפשים לייצר ערך אמיתי על הנכסים שלהם, תשואה ריאלית נטו של 2 עד 2.5 אחוזים בדרך כלל לא תהיה מספקת. לא בגלל חוסר סבלנות, אלא כי זו פשוט לא תשואה שמקדמת מטרות ארוכות טווח, במיוחד כשמביאים בחשבון עלויות, מיסוי ויעדים פיננסיים.

מכאן הוא עובר לטיעון המרכזי: דווקא בסביבת הריבית הנוכחית, הערך היחסי של השקעה בחוב פרטי, כלומר לא סחיר, עלה. כן, המחיר הוא לעיתים נזילות נמוכה יותר. אבל אם מדובר בפרק זמן מוגדר כמו שנה או מעט יותר, הוויתור על נזילות יכול להפוך להיות מהלך שמחליף תשואה נמוכה בתשואה משמעותית יותר.

קורן מציין שבמקומות שבהם ניתן להגיע לתשואה נטו סביב 8 אחוזים, הפער הופך להיות דרמטי. זה לא רק עוד כמה נקודות אחוז, אלא הבדל שיכול להשפיע על התוצאה המצטברת לאורך זמן, במיוחד כשמשקיעים חושבים במונחים של שנים, של צבירה ושל מכפילים. כשמשווים לאורך זמן בין תשואה נטו גבוהה לבין תשואה חסרת סיכון אך נמוכה, המשמעות יכולה להיות פער גדול בהון שנבנה.

בסיכום הדברים, מצטיירת תמונה שמחזירה את הדיון למקום הנכון: בסביבת ריבית יורדת, הבחירה במסלולים נזילים וסולידיים לא בהכרח מספקת את אותו ערך שהיא סיפקה בעבר. ולכן, עבור משקיעים שמוכנים לנהל נכון את מרכיב הנזילות ולבחור פתרונות איכותיים, ההשקעה הלא סחירה יכולה להיות רלוונטית יותר מאי פעם, דווקא עכשיו.

צפו בקטע מהפאנל:

'מה יש במקום?' – ערן בלטמן ונגה קנז מדברים השקעות – פרק 12: והם חיו בעושר ועושר עד עצם היום הזה | 103FM

בפרק ה-12 והאחרון לעונה של הפודקאסט "מה יש במקום", בהנחיית ערן בלטמן, מייסד ויו״ר משותף של The Service, ונגה קנז, התארחו עומר גטניו, יו"ר משותף ובעלים של קבוצת The Service, וגיל קורן, מנכ"ל החברה, לפרק מסכם שמזקק את התובנות המרכזיות של העונה כולה על השקעות, ניהול עושר והעולם הרחב שסביבו.

השיחה נפתחת במבט לאחור על הדרך שעשתה The Service מאז ימיה הראשונים. גטניו מתאר איך לפני יותר מעשור, המונחים פמילי אופיס וניהול עושר נשמעו לרבים כמו משהו רחוק ולא רלוונטי, בעוד שהיום הלקוחות מגיעים עם ציפיות ברורות והבנה עמוקה יותר של השירות שהם מבקשים. בתוך כך, הוא מדגיש שניהול עושר אמיתי לא מתחיל בבחירת ההשקעה הבאה אלא בבני המשפחה עצמם. היחסים הם תמיד ברמה המשפחתית, והחלטות פיננסיות נבנות מתוך בירור ערכי של מה חשוב למשפחה, איך רוצים להיראות החיים בעתיד, ומה המשמעות של עסקים משפחתיים, ירושות ומערכות יחסים בין דוריות. כשיש הון גדול, יש גם יותר אחריות, יותר דאגה, ולעיתים גם יותר חיכוכים, ולכן היעד הראשון הוא לשמור על שלמות המשפחה גם בדורות הבאים.

בהמשך הפרק עולה גם נושא ה-AI והשפעתו על עולם ההשקעות. גטניו מציע הבחנה חדה בין פלחי שוק שונים: פתרונות אוטומטיים יכולים לתת מענה מצוין ללקוחות עם שווי נכסים נמוך יותר, רגישות גבוהה למחיר וצורך בשירות בסיסי יותר. מנגד, בקרב המאיון העליון, השירות והליווי האנושי הם לב הסיפור, עם מעט פחות רגישות למחיר והרבה יותר דרישה לזמינות, דיסקרטיות, מומחיות רב תחומית ושירות אקסקלוסיבי. התוצאה המבוקשת מבחינת הלקוח אינה רק תשואה, אלא שקט נפשי.

קורן מוסיף זווית היסטורית שממקמת את הפמילי אופיס על ציר הזמן: שירות שנולד במקור עבור משפחות אצולה, עם רף כניסה גבוה מאוד, ובהדרגה הפך נגיש גם למשפחות בעלות הון משמעותי של עשרות מיליוני שקלים. בעיניו, הערך המרכזי הוא היכולת לפתוח בפני המשפחה את מגוון ההזדמנויות והמוצרים הקיימים בשוק, ולבנות תיק מפוזר, מדויק ומותאם באמת לצרכים, לאופי המשפחה ולמטרות שלה.

לקראת הסיום בלטמן מחדד את התפיסה של The Service כשירות כולל. כדי לייצר החלטות נכונות, אי אפשר להישאר רק בעולם ההשקעות, וחייבים להבין לעומק גם את מעטפת המיסוי, המבנה המשפטי, ושאר הפרמטרים שמעצבים את התמונה הכוללת של המשפחה. גם אם The Service לא מחליפה את אנשי המקצוע של המשפחה, היא חייבת להכיר את סביבת המס וההקשר המלא כדי לתת עצה מקצועית, אחראית ורלוונטית.

פרק הסיום מחבר את כל הנקודות למסגרת אחת ברורה: ניהול עושר הוא לא רק כסף, הוא ניהול מורכב של חיים, משפחה, החלטות ועתיד, עם מטרה אחת שמעל כולן לבנות ודאות, יציבות ושקט נפשי לאורך זמן.

האזינו לפרק: