מחסור השבבים העולמי: תעשייה במשבר בעידן פוסט קורונה

יובל בנסל, ראש מחלקת אנליזה ומחקר בדה סרוויס

מוליכים למחצה (שבבים) חיוניים כמעט לכל מגזרי הכלכלה, כולל תעופה וחלל, רכבים, תקשורת, אנרגיה ירוקה, טכנולוגיית מידע, מכשור רפואי ועוד.

מגפת הקורונה הביאה למציאות שונה מהרגיל, עם מדיניות סגרים בערים, שגרת עבודה מהבית וצורך הולך וגובר באמצעים טכנולוגיים (אשר מתבססים על שבבים). מציאות זו גרמה לביקוש לרכיבים קריטיים אלה לעלות על ההיצע, מצב שהביא למחסור עולמי בשבבים וכתוצאה מכך לפגיעה בצמיחה כלכלית של חברות ובמקומות עבודה במשק.

מחסור השבבים חשף נקודת תורפה בשרשרת האספקה של רכיבים אלה והוביל את תעשיית הטכנולוגיה והפוליטיקאים במעצמות הטכנולוגיה במערב להדגיש את הצורך בהגדלת כושר הייצור המקומי, לאחר שנים רבות שהסתמכו על ייצור באסיה (טאיוואן, סין וקוריאה), ע"י עידוד הקמת מפעלים חדשים והענקת חוזים וסבסוד נרחב לחברות השבבים המקומיות בהיקף שלא נראה מעולם.

מה התחיל את מחסור השבבים?

מגפת הקורונה הולידה צורך גובר לטכנולוגיית עבודה מהבית כמו מחשבים אישיים, טאבלטים ומצלמות רשת והביקוש זינק מעבר ליכולת של התעשייה לספק שבבים (רכיב חיוני באמצעים אלה).

המחסור בשבבים התרחב במהרה גם לצרכי מוסדות חינוך, צרכים ביתיים ומכשירי בידור שאנשים רכשו בכמויות שיא מהבית בתקופת הסגר (קונסולות משחקים, טלוויזיות, מכונות כביסה, מסכים, תאורת LED וכו').

מדיניות הסגרים ברחבי העולם בימי הקורונה המוקדמים אילצה חברות יצרניות להקפיא הזמנות לתקופה לא ידועה, אך עד שהבינו שהביקוש גובר, כבר היה מאוחר מדי.

גורם נוסף שהפך את המצב למורכב אף יותר היה שיבוש משמעותי בשרשרת האספקה העולמית: שפע של משלוחים הולך וגובר במקביל למחסור נרחב במכולות שילוח שעיכב מסירת מוצרים וחומרי גלם ברחבי העולם. ייצור מכונית או מחשב דורש מאות רכיבים אלקטרוניים, אך כאשר חסר רכיב אחד, לא ניתן למכור את המוצר.

הנפגעת העיקרית מהמחסור בשבבים

במקום הראשון: תעשיית הרכבים- מכוניות מודרניות מאובזרות בשבבי מחשב השולטים בכל דבר ברכב, החל ממערכות מידע ובידור ועד בלמים מונעי נעילה.

האסטרטגיה הלוגיסטית העיקרית בתעשיית הרכב הסתמכה רבות על רכישות "בדיוק בזמן" שתורמת להוזלה בעלויות ונמנעת מהחזקת מלאי גדול של חלקים במחסן כדי למזער חשיפה לסיכון תפעולי.

גישה זו הביאה להפסד של 210 מיליארד דולר בהכנסות תעשיית הרכב במהלך שנת 2021 בעקבות המחסור בשבבים ולדאבונם, המצב צפוי להימשך. המחסור אילץ את יצרניות הרכב לעצור את הייצור ולמסור ללקוחות רכבים בעלי טכנולוגיה חלקית וללא אביזרים המתבססים על שבבים.

גם תעשיית קונסולות המשחקים נפגעה – המחסור בשבבים פגע בזמינות המוצרים החדשים שהושקו השנה וכתוצאה מכך המחירים התייקרו באופן משמעותי.

אז מה עושים יצרני השבבים?

כצעד ראשון, מתאמצים לנצל עד תום את האספקה הקיימת ולחסוך בחומרי גלם במלאי ככל הניתן, אך אין הרבה מה לעשות בקשר למחסור המיידי.

חברות הייצור הגדולות ביותר ממהרות להקים מפעלים חדשים, אך הקמת מפעל נמשכת מספר שנים ועלותה עשרות מיליארדי דולרים. רבים מבכירי התעשייה, ביניהם יו"ר שרשרת הייצור והאספקה של חברת ייצור השבבים הגדולה בארה"ב, מעריכים כי לא ישובו לייצור המוני עד המחצית השנייה של 2024.

שינוי ביחסי הכוחות

מחסור השבבים האיר זרקור חדש על מצב הייצור במעצמות הטכנולוגיה במערב וגרם לבכירים למתוח ביקורת על התלות הגדולה במדינות באסיה לרכיב זה (דרום קוריאה, סין וטאיוואן), בעיקר ארה"ב אשר יצרה את תעשיית המוליכים למחצה ואת מתחם הטכנולוגיה – Silicon Valley.

ממשלת ארה"ב אינה מרוצה ממידת התלות של כלכלת המדינה והצבא בייצור טכנולוגיה באסיה. בחודש יוני בשנה שעברה, פורסם דו"ח בן 250 עמודים מטעם הבית הלבן אשר הדגיש כי השבבים מהווים מפתח לטכנולוגיית ה-"Must Win" של עתיד המדינה, לרבות בינה מלאכותית, 5G, מערכות הגנה, אבטחת סייבר, חלל וכו' אשר יהיו חיוניות להשגת המטרה המדינית של "כלכלה לאומית, דינמית וחדשנית".

משמעות המעורבות הממשלתית בתעשיית השבבים – הקונגרס אישר באופן עקרוני סובסידיות בסך של כ-52 מיליארדי דולרים ליצרנים מקומיים תחת חוק בשם "Chips of America" (חוק זה דומה לתכניות מימון קיימות של ממשלות דרום קוריאה וטאיוואן עבור תעשיית השבבים).

בנוסף, בחודש יוני האחרון העביר הסנאט את חוק החדשנות והתחרות של ארה"ב (USICA), אשר יקצה מימון ממשלתי לייצור מקומי בתעשיות שונות (כולל תעשיית השבבים). מטרת חוקים אלה הנה למזער ככל האפשר את תלות המדינה בתעשיות שבבים זרות מתוך הבנה שטכנולוגיה זו מהווה אבני בניין בכלכלה המודרנית.

לא רק בארה"ב – האיחוד האירופאי מעוניין גם כן לקחת חלק משמעותי מנתח שוק השבבים העולמי. "זה לא רק עניין של תחרות, אלא גם עניין של ריבונות טכנולוגית", אמרה נשיאת הנציבות האירופאית Ursula Von Der Lyn, שלאחרונה הציעה חוק שבבים אירופאיים עם סובסידיות משלה.

סיכום

המחסור של היום יוליד את ההזדמנויות של מחר. הביקוש לשבבים הולך וגובר במקביל להתפשטות הטכנולוגיה דיגיטלית.

בשנים האחרונות (והבאות) הדיגיטליזציה באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים וכך תחום השבבים אשר נחשב "משעמם" לפני חמש שנים הופך לנושא החם ביותר ככל שהטכנולוגיה נהפכת לחלק מהותי יותר בעולם.

ע"פ ניתוח שוק שבוצע ע"י אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב, ההוצאה על ציוד שבבים צפויה לעלות ב-10% בשנת 2022 לשיא של 98 מיליארד דולרים, בשנה השלישית ברציפות.

כיום דרום קוריאה היא המשקיעה הגדולה ביותר בתחום, אחריה טאיוואן וסין – אשר שלושתן ביחד מהוות נתח של כ-73% מההוצאות על ציוד שבבים.  

גילוי נאות

סקירה זו הינה רכושה הבלעדי של חברת דה סרוויס תכנון פיננסי אף.פי. בע"מ.

אין לבצע במסמך זה כל שינוי, מחיקה,  הוספה או להעבירו לכל צד שלישי כלשהו.

האמור בסקירה זו אינו מהווה "הצעה" כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך התשכ"ח – 1968 ו/או  מתן "ייעוץ להשקעה" כהגדרת מונח זה בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה – 1995 ו/או ייעוץ משפטי פיננסי, מיסויי, כלכלי או אחר להשקעה.

המידע בסקירה הינו כללי ונועד למתן אינפורמציה ראשונית וחלקית בדבר אפשרות השקעה בסקטור/תחום המוצג ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים האישיים של כל אדם.

מסמך זה כולל תחזיות, הערכות ומידע אחר צופה פני עתיד שמידת התממשותם אינה ודאית ואינה בשליטת החברה. העובדות והנתונים המפורטים במסמך זה הינם כפי שידוע (as is) במועד הכנת המסמך, ללא כל ודאות או מתן התחייבות לדיוקם, או לכך שהציפיות וההערכות המתוארות במסמך זה אכן יתממשו, ותוצאות ציפיות והערכות אלו עשויות להיות שונות באופן מהותי מהתוצאות המתוארות במסמך זה. החברה אינה לוקחת על עצמה כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או עקיף הנובע משימוש במסמך זה.

מקבל סקירה זו מתחייב לא להעתיקה להפיצה או להעבירה חלקה או כולה בשום אמצעי ללא אישור מפורש מראש מאת הנהלת החברה.

מהפכת הכסף העולמית: הרעיון העומד מאחורי מטבעות דיגיטליים

יובל בנסל, ראש מחלקת אנליזה ומחקר בדה סרוויס

בכל פעם שהאנושות רכבה על גל התנופה הטכנולוגית לאורך ההיסטוריה, עלו צרכים חדשים אשר תאמו תקופה חדשה. בשנים האחרונות (אולי בזכות נגיף הקורונה או גורמים נוספים) אנו מצויים בתקופה שכזו; גל של חידושים טכנולוגיים המתרחשים במהירות ובעוצמה, מהם נולדים צרכים חדשים שבזמנם ישנו את המציאות כפי שאנו מכירים אותה.

המטבעות הוירטואליים ועולם הקריפטו זכו לאהדה רבה (ובצדק) בקרב כותרות כלי התקשרות, משקיעים וספקולנטים שונים. ע"פ הערכות שונות, שוק הקריפטו שהוערך בכ-230 מיליארד $ בשנת 2019 צפוי לצמוח בקצב שנתי של 20%-30% לשנה לכ-5 טריליון $ בשנת 2026.

על אף ההתרגשות הרבה סביב נושא זה, נראה כי המונחים הטכניים אודות הטכנולוגיה וכל ניסיון להבין כיצד עובדת מסתיים באובדן קשב, ריכוז ועניין במהירות.

מהצד נראה כי תחום הקריפטו שמור למתכנתים, אלה בעלי הניסיון בעולם המחשבים ובכתיבת קוד.

במאמר זה נעמיק ונפשט את רעיונות הליבה העומדים מאחורי הצורך בטכנולוגיה שכזו, נסביר כיצד בסופו של דבר (אולי אפילו בסוף העשור הקרוב) היא תיקח חלק מהותי בחיים של כולנו ונדאג לספק לכם סיבות נהדרות להתרגש ולצפות למהפכה הצפויה.

המאמר מתמקד בשינויים באופן שבו האנושות השתמשה בכסף לאורך השנים ובצורך בשינוי שכזה פעם נוספת בימינו.

קריאה מהנה.

השינויים באופן השימוש בכסף לאורך השנים

כסף בבסיסו מייצג ערך, הוא אמצעי חליפין באמצעותו ניתן לקנות, למכור ולסחור בנכסי ערך.

סטנדרט הזהב- בעבר הרחוק מטילי זהב שימשו כאמצעי החליפין הראשון שייצג ערך. אדם יכול היה להמיר את הזהב שבבעלותו בסחורות ושירותים לפי רצונו. עם הזמן, משיקולים פרקטיים הבינו כי בעלות פרטית על מטילי זהב מהווה מקור למספר בעיות (קושי בנשיאת כמות רבה של מטילים, משקל, סכנת גניבה, אי יכולת המדינה לנהל מעקב אחר נכסי אזרחיה וכו') וכך תם עידן סטנדרט הזהב (Gold Standard) והוחלף בכסף הנייר כפי שאנו מכירים אותו כיום (Fiat Money).

מעבר לשימוש בכסף נייר ומטבעות – בתחילת המאה הקודמת, נוצר הבנק המרכזי הראשון שתפקידו היה לנהל את הזרימה של כסף הנייר שהנפיק, בין האזרחים והמוסדות במדינה.

השיטה החדשה הניעה מהפכה שדרשה שינוי באופן שבו אנשים תפסו ערך, בעיקר במובן הפסיכולוגי – פעם היו בבעלותי מטילי זהב פיזיים והיום אני מחזיק בניירות שנקבעו כ-"שווי ערך" ע"י המדינה. כסף הנייר/ פיאט מקבל תוקף וערך מהסיבה היחידה שהמדינה שהנפיקה אותו הצהירה על כך (משמעות המילה פיאט בלטינית היא "על פי צו"), לכן שיטת כסף הנייר מבוססת על אמון אבסולוטי במדינה.

שיטה זו פתרה במהירות בעיות רבות אשר אפיינו את סטנדרט הזהב:

  • הבנק המרכזי (הגוף השולט בכסף במדינה) הפך לגורם היחיד האחראי על הנפקת הכסף, כך הייתה ביכולתו לשלוט על הכמות הקיימת ע"י כלים כמו ריבית, הדפסת כספים וכו'.

  • כסף נייר קל לנשיאה ולאחסון, להבדיל ממטילי זהב.

  • שיטת כסף הפיאט התאימה את עצמה במהירות לשינויים הטכנולוגיים ולעידן האינטרנט, בעזרת חידושים כמו כרטיסי אשראי, העברות בנקאיות בינלאומיות, הלוואות, שיקים ובהמשך הצעת שירותים ומוצרים בתשלום (וצריכתם) אונליין.

הבעיות בשיטת כסף הנייר (פיאט)

יחד עם ההאצה הטכנולוגית בשנים האחרונות, שיטת כסף הנייר החלה ליצור בעיות:

  • העובדה שכסף מנוהל ע"י גורם אחד (הבנק המרכזי) יצרה מספר בעיות אמון כמו שחיתות, קבלת החלטות ברמה מדינית שלא בהכרח תאמה את הצרכים והאינטרסים של האזרחים ויכולת הבנק המרכזי להחליט מי זכאי לקבל כסף ותחת אילו תנאים. דוגמה מפורסמת לכוח המדינה "לשלוט בברז" הייתה בימי המשבר הכלכלי בשנת 2008, אז הבנק המרכזי בחר "למחוק" חובות של כמה מהבנקים הגדולים במדינה.

  • בנוסף, יכולתו של בנק מרכזי להדפיס כמות כסף אין-סופית (באופן תאורטי) מהווה סכנה לשווי הכסף או התופעה שאנו מכירים כיום כ-"אינפלציה" – ירידת ערכו של הכסף. דוגמה קיצונית למימוש סיכון האינפלציה חלה בוונצואלה בשנת 2010, אז השלטון השתמש בכוחו כדי להדפיס כמות מאסיבית של המטבע המקומי ובכך יצר משבר כלכלי וחברתי עמוק במדינה.

הדולר האמריקאי איבד מערכו כ-94% במהלך 76 השנים האחרונות. הנטייה הטבעית היא להרגיש שהמחירים סביבנו מתייקרים אך האמת היא שקצב ירידת ערך הכסף גבוה יותר מקצב עליית המחיר.

  • בעיה עיקרית נוספת בשימוש בכסף נייר הייתה התלות במתווך (בנק, חברת אשראי וכו') על מנת לבצע פעולות כספיות, בנוסף לעלויות גבוהות עבור שימוש בשירותי המתווך (עמלות בגין השירות), זמן התגובה הארוך לביצוע הפעולות ובירוקרטיה מסורבלת.

  • אי שוויון – שיטת כסף הפיאט הביאה למציאות בה במדינות מפותחות בעלות מטבע חזק, רמת החיים הנה גבוהה וחופש הפעולה הכלכלי הנו גבוה. לעומת זאת, במדינות לא מפותחות, חשבון בנק וכרטיס אשראי אינם נפוצים בקרב האזרחים. הסיבה לכך היא שאינם עומדים בקריטריונים של גורמי התיווך (הבנקים, חברות האשראי) כדי להיות זכאים לאמצעים כלכליים אלה שנראים בסיסיים לאדם המערבי הממוצע. מציאות זו גרמה לבעלי מקצוע ממעמד נמוך במדינות לא מפותחות לחפש עבודה במדינות החזקות יותר, שם יוכלו לקבל תגמול במטבע המקומי החזק ולשלוח את הכסף הביתה כדי לסייע למשפחה.

שיטה חדשה – פתרונות חדשים

מטבעות וירטואליים הביאו לראשונה פתרונות ישימים לבעיות בשיטת כסף הפיאט:

  • מטבעות אלה יצרו צורה "מבוזרת" לכסף באופן שיאפשר ביצוע פעולות קניה, מכירה ומסחר של כל סוגי הנכסים, לרבות ניירות ערך, נדל"ן, אומנות, מוזיקה, קניין רוחני ועוד.

  • תשתית המטבעות הוירטואליים מבוססת על קריפטוגרפיה (תורת ההצפנה) ועל כן שמם- "מטבעות קריפטוגרפיים". המשמעות היא שהמידע המאוחסן ברשת מכיל את רמת האבטחה הגבוהה ביותר והסיכונים לפריצות, האקינג והתקפות סייבר זדוניות (כפי שאנו מכירים כיום) פשוט אינו קיים.

  • להבדיל משיטת הפיאט, אין גורם אחד השולט על הברז. המידע זורם בין כמות אדירה של מחשבים בשרשרת בלוקים (נקראת Blockchain) אשר מאמתת, מאשרת, מאבטחת ומתעדת את כל המידע במעין פנקס היסטוריית פעולות דיגיטלי (Ledger).

  • בזכות טכנולוגיית המטבעות הוירטואליים, לראשונה בהיסטוריה, נכסיו של אדם יהיו בשליטתו הבלעדית ללא כל תלות בגורם אחר.

  • בשנים האחרונות חברות רבות בעולם החלו להכיר במטבעות קריפטו כאמצעי תשלום לגיטימי ורבות אחרות מצטרפות אליהם ככל שהטכנולוגיה צוברת אמון רב יותר.

גילוי נאות

סקירה זו הינה רכושה הבלעדי של חברת דה סרוויס תכנון פיננסי אף.פי. בע"מ.

אין לבצע במסמך זה כל שינוי, מחיקה,  הוספה או להעבירו לכל צד שלישי כלשהו.

האמור בסקירה זו אינו מהווה "הצעה" כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך התשכ"ח – 1968 ו/או  מתן "ייעוץ להשקעה" כהגדרת מונח זה בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה – 1995 ו/או ייעוץ משפטי פיננסי, מיסויי, כלכלי או אחר להשקעה.

המידע בסקירה הינו כללי ונועד למתן אינפורמציה ראשונית וחלקית בדבר אפשרות השקעה בסקטור/תחום המוצג ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים האישיים של כל אדם.

מסמך זה כולל תחזיות, הערכות ומידע אחר צופה פני עתיד שמידת התממשותם אינה ודאית ואינה בשליטת החברה. העובדות והנתונים המפורטים במסמך זה הינם כפי שידוע (as is) במועד הכנת המסמך, ללא כל ודאות או מתן התחייבות לדיוקם, או לכך שהציפיות וההערכות המתוארות במסמך זה אכן יתממשו, ותוצאות ציפיות והערכות אלו עשויות להיות שונות באופן מהותי מהתוצאות המתוארות במסמך זה. החברה אינה לוקחת על עצמה כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או עקיף הנובע משימוש במסמך זה.

מקבל סקירה זו מתחייב לא להעתיקה להפיצה או להעבירה חלקה או כולה בשום אמצעי ללא אישור מפורש מראש מאת הנהלת החברה.

מהפכות טכנולוגיות: תפקידי הבינה המלאכותית בעיצוב העתיד

יובל בנסל, ראש מחלקת אנליזה ומחקר בדה סרוויס

במשך שנים רבות האנושות חלמה על מכונות שחושבות ומתנהגות כמו בני אדם. אחרי שנים רבות בהן המידע בנושא היה מוגבל למדענים ואקדמאיים, עולמות הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence) ולמידת המכונה (Machine Learning) הגיעו לעולם העסקי ומהווים מקור משמעותי הולך וגדל ליצירת ערך.

ע"פ סקר שנערך ע"י חברת המחקר מקינזי, 2020 הייתה שנה שבה מגמות טכנולוגיות ארוכות טווח הואצו בצורה יוצאת דופן, בחלק מהתחומים היקף השינוי היה שווה ערך לשינוי המתרחש במשך קרוב לעשור. אחד מהתחומים שהציגו את הצמיחה המשמעותית ביותר הוא תחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה.

תחום הבינה המלאכותית צפוי להפוך לבסיס עליו יושתתו כלל פעולות היום-יום שלנו. בתחומים שונים כגון: רפואה, פיננסים, מדיה חברתית, צרכנות ואנרגיה.

The Service - Market Cap Creation

מקור: מצגת משקיעים Ark Invest Next Generation Internet

מהי בינה מלאכותית

הרעיון העומד מאחורי טכנולוגיית ה-AI פשוט: כל דבר שאדם יכול לעשות, מכונה גם תדע לעשות ובצורה טובה ומהירה יותר. החל ממתן שירותים, מכירות, תכנות, נהיגה, רפואה, ניהול, תרגום וכל דוגמה שתוכלו לעלות בדמיונכם, המכונה תוכל ללמוד לבצע פעולות מגוונות בתחומים שונים.

עיקר ההשקעה והפיתוח בתחום מופנה ללמידת המכונות וחברות העוסקות בתחום ה-AI בונות מערכות המסוגלות ללמוד את פעולות המוח האנושי כמו תחושה, זיכרון, פעולה, פתרון בעיות, למידה, תכנון וחשיבה.

ישנם סוגים שונים של מערכות AI: רובוטים, Internet of Things (IOT)- רשת תקשורת בין חפצים, עוזרים אישיים חכמים, צ'אט בוט (תוכנה המדמה שיחה עם משתמשים אנושיים), ממירי דיבור לטקסט, מציאות מדומה ועוד.

הגורמים העיקריים שהאיצו את התחום בשנים האחרונות:

  • כמות המידע המאוחסן – לפי נתוני אתר Statista, בשנת 2021 נוצרו כ-74 זטה-בית (יחידה השווה לטריליון גיגה בית) של מידע בעולם, לעומת 54 בלבד בשנת 2020. השינויים הטכנולוגיים מביאים לצריכת מידע ברמות שיא היסטוריות והמידע הזה הוא הבסיס לתהליכי למידת המכונה.

  • אינטרנט דור 5G – צפוי לחבר אוכלוסיות גדולות יותר בעולם לרשת הסלולר ובכך להאיץ אף יותר את כמות המידע המיוצרת.

  • עלויות החומרה – שיפורים טכנולוגיים בתחום הענן בשנים האחרונות, הביאו להאצה במהירות, דיוק וביצועי מעבדים וע"י כך להוזלה משמעותית בעלויות הייצור שלהם ובאחסון מידע.

  • Open Source – חברות ההיי-טק הגדולות בעולם פיתחו אין ספור אלגוריתמים לשימוש חופשי ע"י מפתחים ומתכנתים על מנת לסייע להם בניתוח מאגרי מידע ופתרון בעיות מורכבות.  

השימושים השונים ב-AI

  • מחשבים מתקשרים – רמקולים חכמים בעלי טכנולוגיית AI (כמו Siri ו-Alexa) ענו לכ-100 מיליארד פקודות קוליות במהלך שנת 2020, 75% יותר מאשר בשנת 2019.

  • אפליקציות צרכנים – טיק טוק, המשתמשת בטכנולוגיית למידת מכונה לטובת שיפור מתן המלצות ווידאו למשתמשים, הפכה לאפליקציה בעלת כמות המשתמשים הגבוהה ביותר, בהשוואה למתחרותיה שטרם הטמיעו טכנולוגיית AI.

  • שפות – 2020 הייתה שנת מפתח לבינה מלאכותית בתחום השיח, מערכות AI הצליחו לראשונה להבין ולשוחח בשפות שונות ברמת דיוק של בני אדם. אחת מהחברות בתחום בנתה אלגוריתם המסוגל לקרוא, להבין, לעבד ולתמצת מידע בתחומים מקצועיים מורכבים כמו משפטים וכתיבת קוד מחשב לאנגלית פשוטה וברת הבנה.

  • רכיבים לבישים (Wearables) – מנטרים את העדפות והרגלי המשתמש ועוקבים אחריהם באופן רציף. היישומים כוללים מכשירי מעקב כושר ובריאות, ניטור דופק, אוזניות אלחוטיות והתקני מציאות מדומה (AR/VR).

  • מכשירי בתים חכמים – כגון תרמוסטטים, מכונות קפה, אורות, טלוויזיות ומסכים חכמים לומדים את ההרגלים של המשתמש כדי לפתח תמיכה אוטומטית בבית עבור משימות יומיומיות, כולל יעילות אנרגטית, בטיחות, בידור, בקרת גישה ונוחות אישית.

  • שימושים נוספים: רכבים אוטונומיים, אסדות גז חכמות, אופטימיזציה של כלי חיפוש, ערים חכמות ועוד.

יתרונות עיקריים

המכונה חוסכת בזמן ובכוח אדם, לומדת כיצד לשפר את ביצועיה לאורך זמן, מסוגלת לתקשר בשפות שונות ובכך לגשר על פערי שיח, אוספת ומנתחת כמויות מידע עצומות ובכך רואה תמונה רחבה יותר (בסיס לקבלת החלטות).

ניתן להטמיע מערכות בינה מלאכותית בעצמים פיזיים או רובוטים ובכך להתקין מרכז בקרה (מוח) לגוף בעל יכולת תנועה.

טכנולוגיה זו מציעה אפשרויות בלתי נגמרות ליישומים רלוונטיים, בין השאר, האפשרות לפתור בעיות לא צפויות, ביצוע סריקה ומיפוי של מבנים לא טבעיים כמו מפעלים, חנויות וערים ואיתור פרצות אבטחה.

האם הטכנולוגיה הזו עלולה להיות מסוכנת:

בצד השני של המתרס, מנהיגים, דיפלומטים, משקיעים ומנהלים רבים הביעו את חששותיהם לגבי התפתחות טכנולוגיית AI ובפרט לגבי העובדה שיום אחד מכונות יהיו חכמות יותר מאנשים.  

המשוכה הרגולטורית היא אחת מאבני הדרך המשמעותיות יותר בהטמעת טכנולוגיות פורצות דרך בשוק ועשויה להמשך שנים רבות.

בתחום ה-AI, נשקפות סכנות פוטנציאליות רבות ונדרשת מחשבה כיצד להתמודד עמן:

  • אוטומציה תעודד אובדן תעסוקה בענפים רבים ואבטלה גורפת.

  • פגיעה בפרטיות (איסוף מידע, מצלמות, סורקים וכו').

  • ניצול הטכנולוגיה כדי להתחזות לאנשים בעזרת דמויות וירטואליות בווידאו ומדיה דיגיטלית.

  • פריצה למערכות אבטחה ונשק פרטיות וממשלתיות.

  • הסתמכות על אלגוריתמים פגומים/לא שלמים עשויה לסכן חיי אדם ולגרום לנזקים שונים ברכוש, מידע ועוד.

סיכונים בהשקעה בטכנולוגיות פורצות דרך

תחום הבינה המלאכותית נכלל בקטגוריית טכנולוגיות פורצות דרך אשר מנצלות חדשנות ושואפות ליצור שווקים חדשים ע"י עקירת טכנולוגיות ישנות יותר.

הצמיחה הפוטנציאלית בתחום עשויה שלא להתממש מסיבות שונות ולכן על המשקיעים בתחום להכיר את הסיכונים העיקריים:

  • משוכות רגולטוריות.

  • לחץ פוליטי ו/או משפטי במדינות מסוימות.

  • פגיעה בזכויות קניין רוחני והגנה על פטנטים.

  • תחרות ענפה בתחום.

  • חסמי כניסה ומכשולים בשנים הראשונות לפיתוח.

  • קצב שינוי מהיר בביקוש לטכנולוגיות חדשות.

  • סיכונים סקטוריאליים וגיאוגרפיים.

גילוי נאות

סקירה זו הינה רכושה הבלעדי של חברת דה סרוויס תכנון פיננסי אף.פי. בע"מ.

אין לבצע במסמך זה כל שינוי, מחיקה,  הוספה או להעבירו לכל צד שלישי כלשהו.

האמור בסקירה זו אינו מהווה "הצעה" כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך התשכ"ח – 1968 ו/או  מתן "ייעוץ להשקעה" כהגדרת מונח זה בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה – 1995 ו/או ייעוץ משפטי פיננסי, מיסויי, כלכלי או אחר להשקעה.

המידע בסקירה הינו כללי ונועד למתן אינפורמציה ראשונית וחלקית בדבר אפשרות השקעה בסקטור/תחום המוצג ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים האישיים של כל אדם.

מסמך זה כולל תחזיות, הערכות ומידע אחר צופה פני עתיד שמידת התממשותם אינה ודאית ואינה בשליטת החברה. העובדות והנתונים המפורטים במסמך זה הינם כפי שידוע (as is) במועד הכנת המסמך, ללא כל ודאות או מתן התחייבות לדיוקם, או לכך שהציפיות וההערכות המתוארות במסמך זה אכן יתממשו, ותוצאות ציפיות והערכות אלו עשויות להיות שונות באופן מהותי מהתוצאות המתוארות במסמך זה. החברה אינה לוקחת על עצמה כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או עקיף הנובע משימוש במסמך זה.

מקבל סקירה זו מתחייב לא להעתיקה להפיצה או להעבירה חלקה או כולה בשום אמצעי ללא אישור מפורש מראש מאת הנהלת החברה.