קטגוריה: Uncategorized

בפאנל שנערך בתוכנית ״עושים שוק״ בערוץ הכלכלה, התייחס גיל קורן, מנכ״ל The Service, לאחת השאלות המרכזיות שמעסיקות כעת את המשקיעים, הכלכלנים וקובעי המדיניות: כיצד השווקים מתמחרים את המצב הגיאופוליטי, והאם אנו מתקרבים לסביבה שתשפיע מחדש על מסלול הריבית בארצות הברית.

חשוב להבחין בין מגמה מדאיגה לבין מצב קיצון של ממש. העלייה בתשואות האג"ח מבטאת את הסיכון הנוכחי ואת חוסר הוודאות, אך בשלב הזה היא עדיין אינה משקפת תרחיש קצה. כלומר, השוק בהחלט מתמחר את ההתפתחויות, אך עדיין לא עבר לאזור שמלמד על אובדן שליטה או על ציפייה מיידית לשינוי חד במיוחד במדיניות המוניטרית.

אחת הנקודות המרכזיות שעליהן עמד קורן היא שנקודת הפתיחה של הכלכלה האמריקאית הייתה יחסית נוחה יותר מכפי שהייתה יכולה להיות. המערכת נכנסה לאירוע הנוכחי לאחר שכבר החלו הפחתות ריבית, ולא מתוך מצב שבו התשואות היו ברמות גבוהות במיוחד. המשמעות היא שלממשל, לשווקים ולפדרל ריזרב יש בשלב זה מרחב תגובה מסוים. לא מרחב בלתי מוגבל, אך כן כזה שמאפשר נשימה מסוימת בתוך התקופה המורכבת.

עם זאת, המשתנה המכריע איננו רק גובה התשואות, אלא בעיקר משך הזמן שבו המצב יימשך. כל עוד הלחימה נמשכת והסיכון נשאר בעינו, השווקים ימשיכו לעקוב בדריכות אחרי כל סימן להחמרה, להתארכות המשבר או לשינוי במדיניות. במילים אחרות, לא רק עוצמת האירוע חשובה, אלא גם כמה זמן השווקים נדרשים לחיות איתו.

בהתייחסות לשאלת הריבית, קורן מציג עמדה זהירה ומאוזנת. לדבריו, מוקדם מדי לדבר במונחים של העלאות ריבית, והמערכת עדיין אינה נמצאת במקום שמכריח את ה-FED לנקוט צעד כזה. יחד עם זאת, ברור שהמצב הגיאופוליטי מונע כרגע חזרה מהירה למסלול נוח יותר של הפחתות ריבית, למרות הלחצים שהופעלו בעבר לטובת מהלך כזה.

נקודה נוספת שעלתה היא החשיבות של המעקב אחר שוק האג"ח כאינדיקטור שוטף. תשואות האג"ח אינן רק מספר טכני. הן משקפות ציפיות, רמות לחץ, תחושת סיכון והערכה לגבי היכולת של הכלכלה להתמודד עם תקופה מתוחה ומתמשכת. לכן, עבור משקיעים, חברות ומקבלי החלטות, מדובר במדד קריטי להבנת תמונת המצב הרחבה.

בסיכומו של דבר עולה מסר ברור: השווקים אינם נמצאים כרגע בתרחיש קיצון, אך גם לא באזור נוחות. יש מרווח נשימה מסוים, אך הוא מוגבל. ככל שהלחימה תתארך, כך יגבר הלחץ על שוקי ההון, על תחזיות הריבית ועל היכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לתפקד בסביבה של אי ודאות גבוהה. בשלב הזה, מי שמבקש להבין את הכיוון קדימה, צריך להמשיך לעקוב מקרוב אחר התשואות, אחר החלטות ה-FED ואחר ההתפתחויות הגיאופוליטיות שמשפיעות על השוק כמעט בזמן אמת.

ירידת הריבית, כפי שמסביר גיל קורן מנכ"ל דה סרוויס, לא נשארת רק בכותרות הכלכליות. היא מחלחלת מהר מאוד אל ההחלטות הכי פרקטיות של משקיעים, ובעיקר אל השאלה מה עושים עכשיו עם הכסף. כשהריבית יורדת, כל עולם ההשקעות משנה טון, והבחירה בין מסלולים סולידיים לבין אלטרנטיבות הופכת פתאום לפחות מובנת מאליה ויותר אסטרטגית.

לדבריו, בסביבה שבה הריבית הייתה גבוהה יותר בשנים האחרונות, משקיעים רבים התלבטו האם בכלל יש הצדקה להיכנס להשקעות לא סחירות. הם שאלו את עצמם האם כדאי לקחת על עצמם סיכון נזילות, מורכבות תפעולית, ולעיתים גם אופק השקעה ארוך יותר, כשאפשר היה לקבל תשואה לא רעה גם בכלים נזילים יחסית כמו money market או פתרונות חוב סחירים אחרים.

אבל כאן, קורן מדגיש נקודה שהרבה מפספסים. לא מספיק להסתכל על התשואה הנומינלית, זו שרואים במספרים היפים. צריך להסתכל על התשואה הריאלית, כלומר מה נשאר אחרי שמנכים את השפעת האינפלציה. תשואה של 4 עד 5 אחוזים על הנייר יכולה להישמע סבירה, אבל כשמנקים את האינפלציה ומסתכלים נטו, בפועל עלולים להישאר עם 2 עד 2.5 אחוזים בלבד.

במילים אחרות, השאלה האמיתית היא לא כמה כתוב בדוח, אלא כמה נשאר בכיס. וקורן אומר את זה בצורה ברורה: למשקיעים שמחפשים לייצר ערך אמיתי על הנכסים שלהם, תשואה ריאלית נטו של 2 עד 2.5 אחוזים בדרך כלל לא תהיה מספקת. לא בגלל חוסר סבלנות, אלא כי זו פשוט לא תשואה שמקדמת מטרות ארוכות טווח, במיוחד כשמביאים בחשבון עלויות, מיסוי ויעדים פיננסיים.

מכאן הוא עובר לטיעון המרכזי: דווקא בסביבת הריבית הנוכחית, הערך היחסי של השקעה בחוב פרטי, כלומר לא סחיר, עלה. כן, המחיר הוא לעיתים נזילות נמוכה יותר. אבל אם מדובר בפרק זמן מוגדר כמו שנה או מעט יותר, הוויתור על נזילות יכול להפוך להיות מהלך שמחליף תשואה נמוכה בתשואה משמעותית יותר.

קורן מציין שבמקומות שבהם ניתן להגיע לתשואה נטו סביב 8 אחוזים, הפער הופך להיות דרמטי. זה לא רק עוד כמה נקודות אחוז, אלא הבדל שיכול להשפיע על התוצאה המצטברת לאורך זמן, במיוחד כשמשקיעים חושבים במונחים של שנים, של צבירה ושל מכפילים. כשמשווים לאורך זמן בין תשואה נטו גבוהה לבין תשואה חסרת סיכון אך נמוכה, המשמעות יכולה להיות פער גדול בהון שנבנה.

בסיכום הדברים, מצטיירת תמונה שמחזירה את הדיון למקום הנכון: בסביבת ריבית יורדת, הבחירה במסלולים נזילים וסולידיים לא בהכרח מספקת את אותו ערך שהיא סיפקה בעבר. ולכן, עבור משקיעים שמוכנים לנהל נכון את מרכיב הנזילות ולבחור פתרונות איכותיים, ההשקעה הלא סחירה יכולה להיות רלוונטית יותר מאי פעם, דווקא עכשיו.

צפו בקטע מהפאנל:

בפרק ה-12 והאחרון לעונה של הפודקאסט "מה יש במקום", בהנחיית ערן בלטמן, מייסד ויו״ר משותף של The Service, ונגה קנז, התארחו עומר גטניו, יו"ר משותף ובעלים של קבוצת The Service, וגיל קורן, מנכ"ל החברה, לפרק מסכם שמזקק את התובנות המרכזיות של העונה כולה על השקעות, ניהול עושר והעולם הרחב שסביבו.

השיחה נפתחת במבט לאחור על הדרך שעשתה The Service מאז ימיה הראשונים. גטניו מתאר איך לפני יותר מעשור, המונחים פמילי אופיס וניהול עושר נשמעו לרבים כמו משהו רחוק ולא רלוונטי, בעוד שהיום הלקוחות מגיעים עם ציפיות ברורות והבנה עמוקה יותר של השירות שהם מבקשים. בתוך כך, הוא מדגיש שניהול עושר אמיתי לא מתחיל בבחירת ההשקעה הבאה אלא בבני המשפחה עצמם. היחסים הם תמיד ברמה המשפחתית, והחלטות פיננסיות נבנות מתוך בירור ערכי של מה חשוב למשפחה, איך רוצים להיראות החיים בעתיד, ומה המשמעות של עסקים משפחתיים, ירושות ומערכות יחסים בין דוריות. כשיש הון גדול, יש גם יותר אחריות, יותר דאגה, ולעיתים גם יותר חיכוכים, ולכן היעד הראשון הוא לשמור על שלמות המשפחה גם בדורות הבאים.

בהמשך הפרק עולה גם נושא ה-AI והשפעתו על עולם ההשקעות. גטניו מציע הבחנה חדה בין פלחי שוק שונים: פתרונות אוטומטיים יכולים לתת מענה מצוין ללקוחות עם שווי נכסים נמוך יותר, רגישות גבוהה למחיר וצורך בשירות בסיסי יותר. מנגד, בקרב המאיון העליון, השירות והליווי האנושי הם לב הסיפור, עם מעט פחות רגישות למחיר והרבה יותר דרישה לזמינות, דיסקרטיות, מומחיות רב תחומית ושירות אקסקלוסיבי. התוצאה המבוקשת מבחינת הלקוח אינה רק תשואה, אלא שקט נפשי.

קורן מוסיף זווית היסטורית שממקמת את הפמילי אופיס על ציר הזמן: שירות שנולד במקור עבור משפחות אצולה, עם רף כניסה גבוה מאוד, ובהדרגה הפך נגיש גם למשפחות בעלות הון משמעותי של עשרות מיליוני שקלים. בעיניו, הערך המרכזי הוא היכולת לפתוח בפני המשפחה את מגוון ההזדמנויות והמוצרים הקיימים בשוק, ולבנות תיק מפוזר, מדויק ומותאם באמת לצרכים, לאופי המשפחה ולמטרות שלה.

לקראת הסיום בלטמן מחדד את התפיסה של The Service כשירות כולל. כדי לייצר החלטות נכונות, אי אפשר להישאר רק בעולם ההשקעות, וחייבים להבין לעומק גם את מעטפת המיסוי, המבנה המשפטי, ושאר הפרמטרים שמעצבים את התמונה הכוללת של המשפחה. גם אם The Service לא מחליפה את אנשי המקצוע של המשפחה, היא חייבת להכיר את סביבת המס וההקשר המלא כדי לתת עצה מקצועית, אחראית ורלוונטית.

פרק הסיום מחבר את כל הנקודות למסגרת אחת ברורה: ניהול עושר הוא לא רק כסף, הוא ניהול מורכב של חיים, משפחה, החלטות ועתיד, עם מטרה אחת שמעל כולן לבנות ודאות, יציבות ושקט נפשי לאורך זמן.

האזינו לפרק:

גיל קורן, מנכ"ל The Service, התייחס בתוכנית "סוגרים שוק" בערוץ הכלכלה להתנהגות המשקיעים בשוק ההון בשנים האחרונות, תוך מתן דגשים חשובים לניהול השקעות נכון ומאוזן. לדבריו, אחת המגמות החזקות שהובילו את השוק הייתה מעבר מסיבי של כספים למדד ה-S&P 500, מתוך מחשבה שהמדד מעניק פיזור רחב בין 500 חברות. בפועל, הוא מדגיש, חלק ניכר מההשקעה התרכז בעיקר בחברות הטכנולוגיה הגדולות ולכן הפיזור בפועל היה מצומצם בהרבה ממה שנדמה למשקיע הממוצע.

קורן הסביר כי בעבר המשקל של 7 עד 10 החברות הגדולות במדד עמד על כ 20 עד 25 אחוז מהמדד, אך כיום מדובר כבר סביב 40 אחוז ואפילו יותר בתקופות מסוימות. התוצאה היא חשיפה גבוהה לחברות ספציפיות, מה שמגביר את התנודתיות ומשפיע על ביצועי התיק. הוא ציין כי בשנים האחרונות עיקר העליות הגיעו מאותן חברות מובילות, אך בשנת 2025 התמונה כבר הייתה מאוזנת יותר, וחברות נוספות שאינן מהגדולות החלו להציג תרומה משמעותית לצמיחה.

קורן הדגיש כי המקרה של ה-S&P 500 הוא שיעור חשוב בהבנת פערים בין מה שהמשקיע מאמין שהוא עושה לבין מה שקורה בפועל. לדבריו, "הערך של פיזור הוא ערך קריטי וחיוני". משקיע ישראלי שהשקיע בתחילת 2025 במדד ה-S&P 500 רשם תשואה שקלית של כ-5 אחוז בלבד, בין היתר כתוצאה מהשינויים בשער הדולר ומהרכב המדד. לעומתו, מדד תל אביב 35 "הלא מפוזר" הניב בתקופה זהה תשואה של כ-50 אחוז. קורן מבהיר כי אין משמעות הדבר ש-S&P 500 הוא כלי לא טוב, אלא שיש לבחון כל השקעה מתוך הבנה עמוקה של מרכיביה ולא להסתמך על תפיסה כללית של פיזור אוטומטי.

כאשר נשאל מה המשקיע צריך לעשות היום, קורן המליץ להקפיד על פיזור נרחב שאינו מבוסס רק על מגזר הטכנולוגיה. הוא ציין כי אנו נמצאים בעיצומו של תהליך הפחתת ריבית שעשוי להמשך גם בשנה הקרובה, ולכן קיימים סקטורים נוספים שפחות דובר עליהם בתקופה האחרונה ויכולים ליהנות מהשינוי הכלכלי. הוא ממליץ לבחון פיזור לפי תחומים, מטבעות וסוגי נכסים ולא לרדוף אחרי טרנדים חמים כמו בינה מלאכותית או מניות בודדות.

לסיכום, קורן חזר על המסר המרכזי: השקעות חכמות אינן מבוססות על ריצה אחרי באזז אלא על תכנון רחב, בחינה מושכלת של הרכב הנכסים ופיזור נכון. לדבריו, הדרך לשמירה על יציבות וצמיחה פיננסית עוברת בהבנת המשקל של כל מגזר בתוך התיק ובבחירה מודעת של חשיפה נכונה לעולמות שונים בשוק ההון.

בפרק ה-11 של הפודקאסט "מה יש במקום", בהנחיית ערן בלטמן, מייסד ויו״ר משותף של The Service, התארח יואל חשין, יו"ר ומייסד קבוצת 2B, לשיחה מעמיקה על עולם השקעות האימפקט והחיבור שבין רווחיות כלכלית לאחריות חברתית.

בלטמן וחשין עסקו בהגדרה המדויקת של התחום, בהבדלים המהותיים בינו לבין פילנתרופיה ובאחריות המוטלת על חברות ויזמים בעידן שבו כסף והשפעה חברתית נשזרים זה בזה.

במהלך השיחה הדגיש חשין כי השקעות אימפקט אינן ויתור על רווחיות, אלא השקעות לכל דבר, המחויבות גם לתשואות שוק. לדבריו, השקעה שתוחלת הרווח שלה נמוכה מתשואות השוק אינה השקעת אימפקט אלא פילנתרופיה. תפיסתו נשענת על חיבור בין יצירת ערך כלכלי לבין קידום מטרות חברתיות מדידות, תוך הסתכלות רחבה על כלל בעלי העניין.

השניים נגעו גם במורכבות שבהגדרת אימפקט חיובי לעומת שלילי ובשאלה מי קובע כיצד מודדים אותו. בלטמן ציין כי לא ניתן לצבוע השקעות בשחור או לבן, והדוגמאות מהעולם הטכנולוגי ממחישות עד כמה הגבולות לעיתים מטושטשים. השיח עסק בצורך בגישה מאוזנת, מודעת ומדידה, שמכירה בכך שהשקעות רבות מייצרות השפעות מורכבות, חלקן חיוביות וחלקן מאתגרות.

פרק זה מציע הצצה מעמיקה לעולם שבו הון, אחריות ותשואה נפגשים ומחדד את התפקיד של משקיעים, חברות ופמילי אופיסים ביצירת כלכלה שמבקשת לייצר ערך רחב וארוך טווח.

האזינו לפרק:

מנכ״ל דה סרוויס, גיל קורן, הסביר בתוכנית ״סוגרים שוק״ בערוץ 10 כי למרות כותרות דרמטיות וסביבה ביטחונית מורכבת, שוק ההון הישראלי ממשיך להפגין יציבות מרשימה. לדבריו, יש הבדל מהותי בין דירוג האשראי הרשמי שנקבע בידי סוכנויות בינלאומיות לבין הדרך שבה השוק עצמו מתמחר סיכון בפועל. המדדים שמספרים את הסיפור המדויק יותר הם הCDSים, המשקפים כבר כעת תמונת מצב מאוזנת ושקולה בהרבה.

מנקודת המבט של המשקיעים, האתגרים הביטחוניים אינם מתורגמים לעלייה משמעותית בפרמיית הסיכון. גם האירועים בצפון, החיסולים התכופים והמתיחות בעזה אינם משנים את התפיסה המאקרו-ביטחונית כפי שהיא מגולמת במחירי האגחים. השוק מתמקד בנתונים רחבים יותר ורואה את יכולת ההתאוששות של הכלכלה הישראלית ואת תפקוד המערכת הפיננסית לאורך זמן.

בדיון עלתה גם תופעה בולטת בשנים האחרונות. מוסדיים רבים הפנו סכומי עתק להשקעות בחו״ל, לעיתים בשל מגבלות הקשורות לנזילות ולקיבולת של השוק המקומי. מהלך זה יצר תמונה מורכבת שבה ההון הישראלי מתרחב החוצה, אך ללא קשר ישיר לאירועי ביטחון. גם כעת, כאשר המציאות משתנה בתדירות גבוהה, התנהגותם של הגופים המוסדיים אינה מצביעה על שינוי כיוון חד.

הניתוח שהוצג בפאנל מדגיש עד כמה חשוב להבחין בין רעשי רקע לבין נתונים אמפיריים. שוק ההון הישראלי מגיב למציאות על בסיס ביצועים, ציפיות וצמיחה, ולא רק על סמך כותרות או תחושות. ההתמתנות של מדדי הסיכון והיציבות היחסית במחירי האגחים מלמדים שהמשקיעים מבחינים היטב בין אירוע נקודתי לבין שינוי מבני. 

שורה תחתונה: ישראל ממשיכה להציג מערכת פיננסית מחוזקת, עם שוק שמגיב בצורה רציונלית וזהירה. גם כאשר הסביבה הביטחונית מאתגרת, ההתנהגות בשווקים מצביעה על אמון עמוק ביכולת הכלכלה המקומית להמשיך לפעול, להסתגל ולשמור על רציפות.

בסקירה זו נציג את המגמות המרכזיות שמעצבות את השווקים בתקופה של תמחור גבוה ושינוי כיוון בריביות. בארצות הברית ניכרת אינפלציה מתמתנת וציפייה להמשך הורדות ריבית, לצד שוק מניות חזק אך רגיש. בישראל נמשכת התאוששות הדרגתית אחרי המלחמה, הורדת ריבית זהירה ושוק מקומי שמציג ביצועים חיוביים.

תהליך הורדת הריבית טומן בחובו הזדמנויות בסקטורים רבים ומנגד מתומחר כמעט במלואו בשוק האג"ח הסחיר.

לצפייה בסקירה המלאה

גיל קורן, מנכ"ל The Service, התייחס בתוכנית "פותחים שבוע" עם חגי גולן בערוץ הכלכלה למערכת הציפיות סביב החלטת הריבית של בנק ישראל הצפויה להתקבל ב־24 בנובמבר. לדבריו, המכלול הכלכלי בישראל נמצא כעת בנקודת איזון רגישה במיוחד: מצד אחד ניכרת ירידה בקצב האינפלציה ומנגד קיימת השפעה ברורה של המצב הגיאופוליטי והפסקת האש בעזה על תחושת היציבות בשווקים. קורן הסביר כי הנגיד שם דגש בהחלטות האחרונות על נושא חוסר הוודאות הביטחונית, שהיווה עד כה גורם מעכב להורדת ריבית.

בהתייחס לנתוני הליבה, ציין קורן כי מדד ספטמבר הציג ירידה חדה מהתחזיות (מינוס 0.6%), וכי הצפי למדד אוקטובר – שיפורסם ב־15 בנובמבר, הוא למדד חיובי וגבוה יחסית. לדבריו, אף שהדבר עשוי לקרר במעט את הציפיות להורדת ריבית, הפער הקיים כיום בין הריבית לאינפלציה הוא מהגבוהים שנראו בשנים האחרונות, כ־2%, ולכן נוצר מרחב תמרון שמאפשר לבנק ישראל לבצע הפחתה זהירה.

קורן הוסיף כי השווקים עצמם כבר החלו לתמחר אפשרות של הפחתת ריבית, עד כדי כך שבנק ישראל נאלץ להבהיר שלא תתקבל החלטה חריגה "שלא מן המניין" טרם מועד הישיבה הרשמית. הוא הדגיש כי הציפיות הללו נובעות מהתחזקות ההערכה שהאינפלציה נבלמה, ושעל אף הסיכונים החיצוניים, השוק המקומי מראה סימני התאוששות מתונים.

בהקשר הרחב יותר, הסביר קורן כי הורדת ריבית עשויה לשמש ככלי תמיכה במשק המצוי בתקופה מאתגרת, הן בשל השלכות המלחמה על שוק העבודה והצריכה הפרטית, והן על רקע האטה בהשקעות ובתחום הנדל"ן. לדבריו, הפחתת ריבית של רבע אחוז תוכל לשדר מסר מרגיע לשווקים ולהקל על עלויות המימון של עסקים ומשקי בית, מבלי לסכן את יעדי האינפלציה של הבנק.

בשורה התחתונה, גיל קורן סיכם כי אם תישמר היציבות הביטחונית ונתוני המחירים לא יפתיעו לרעה, סביר שבנק ישראל יבחר בצעד ראשון זהיר של הפחתת ריבית כבר בהחלטת נובמבר, מהלך שיסמן שינוי מגמה זהיר במדיניות המוניטרית של התקופה האחרונה.

בפרק העשירי של הפודקאסט "מה יש במקום", בהנחיית נגה קנז וערן בלטמן, מתארח דרור גלס, שותף מנהל בקרן ISF, לשיחה מעמיקה על עולם קרנות הסקנדרי, אחד התחומים המתפתחים ביותר בשוק ההשקעות האלטרנטיביות.

קרנות הסקנדרי מהוות נדבך משמעותי באקוסיסטם של ההשקעות הפרטיות. הן פועלות מאחורי הקלעים של עולם הפרייבט אקוויטי, ויוצרות נזילות עבור קרנות ומשקיעים שבדרך כלל “נעולים” בהשקעות ארוכות טווח. ערן בלטמן הסביר בפרק כי "קרנות הסקנדרי הן במידה רבה הקרנות הגדולות בעולם, חברות ענק שמספקות נזילות לקרנות לא סחירות. הן לא עושות סטוק פיקינג, אלא 'קרנות פיקינג', קונות חבילות שלמות ונותנות לכל קרן רייטינג".

במהלך השיחה שיתף גלס גם דוגמאות מהשטח: עסקה מוצלחת בחברת איקומרס מובילה בארה"ב, שבה נרכשו אחזקות מ־133 עובדים, לעומת עסקה פוטנציאלית בחברת סייבר מעולה שבה "הפער במחיר" מנע את הביצוע. שתי הדוגמאות מדגישות את החשיבות של ניתוח עומק, היכרות עם הנהלות והשוק, והבנה של מחזורי החיים הארוכים של חברות פרטיות.

הפרק מספק הצצה נדירה לעולם ההשקעות הלא סחירות ולתפקיד המרכזי של קרנות הסקנדרי ביצירת נזילות, יציבות והזדמנויות חדשות בשוק ההון האלטרנטיבי.

האזינו לפרק: