תגית: מלחמת רוסיה-אוקראינה

כמעט שבועיים עברו מאז נודענו אודות האסון הקשה שפקד את המדינה שלנו, בו דווח על היקף בלתי נתפס של אבדות של בני עמנו. מדינת ישראל, שוב, נקראת להילחם על זכות קיומה בחזית ובעורף. בימים מאתגרים אלה, בהם שיחות על כסף הופכות שוליות ביחס לרגשות האובדן והצער, אנו אנשי המקצוע בדה סרוויס, לרבות משרתי המילואים או אלה שעסוקים בהתנדבויות וחיזוק העורף, ממשיכים לעקוב אחר המתרחש בכלכלות ובשווקים בארץ ובעולם, לנתח את הנתונים ולהבין משמעויות הנגזרות ממאורעות התקופה האחרונה.

בסקירה זו ריכזנו את תמצית הנקודות העיקריות והמסקנות העולות מניתוח מצב השווקים בעת הנוכחית: 

• הנתונים הכלכליים מצביעים על התמתנות במגמת האינפלציה בישראל ובעולם.
  
  
• אנו צופיים שמחזור העלאות הריבית לקראת סיום והצפי הגלום בשווקים הוא לשינוי מגמה והורדת הריבית ב-2024.
  
  
• בנק ישראל הודיע על התערבות ישירה בשוק המט"ח בעקבות המלחמה.
  
  
• לאור עליית שערי המט"ח ביחס לשקל, אנו צופים כי עם סיום המשבר הנוכחי, קיימת סבירות גבוהה להיפוך המגמה של שער החליפין ולכן אנו פועלים לאיתור חלופות השקעה שקליות, תוך כדי בחינת התפתחויות ביטחוניות.
  
  
• בהסתכלות קדימה ומתוך הנחה כי שקט יחזור לאזורנו, ישנה הסתברות משמעותית בטווח הבינוני, להתחזקות השקל לאחר תקופה ארוכה מאוד של פיחות שעשויה עוד להימשך פרק זמן נוסף.
  
  
• נראה כי השווקים הפיננסיים בעולם מושפעים פחות מהאירועים האחרונים במזרח התיכון וגם שוק ההון המקומי מתמחר אירוע שאינו חוצה את אזורי הלחימה הנוכחיים.
  
  
• אין לנסות לתזמן את השווקים. מניסיוננו, הרוב המוחלט של ניסיונות תזמון השווקים במהלך משברים נתונים לכישלון.
  
  
• אנו מקפידים על פיזור השקעות באופן שמאפשר ניהול סיכונים תקין (פיזור סגמנטים, סקטורים, אפיקי השקעה וגיאוגרפיות). בנוסף, אנו מסיטים כספים באופן הדרגתי ושיטתי להשקעות שאינן סחירות, הגדלת רכיב ההשקעות הלא סחירות בתיק מפחית את המתאם לשוק ההון ומאפשר למשקיעים למתן את התנודתיות המאפיינת את שווקי המניות והאג"ח הסחירים.
  
  
• אנו מזהים הזדמנות בשוק האג"ח שהופך אטרקטיבי בהשוואה לשוק המניות, על סמך ההערכה שמחזור העלאות הריבית לקראת סיום.
  
  
  

האינפלציה החלה להציג סימני התמתנות

בישראל, ביום ראשון האחרון (15.10.2023) דווח כי מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר בכ-0.1%, בניגוד לציפייה לעלייה של כ-0.1%. הפתעה חיובית זו בתזמון הנוכחי (המלחמה נגד חמאס) תשרת את המשק ואת האזרחים, ותאפשר לבנק ישראל גמישות רבה לקבל החלטות מוניטריות בתקופה הקרובה. האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים עומדת על 3.8% ועדיין נמצאת מעל ליעד בנק ישראל (מתחת ל-3%), כאשר הצפי קדימה הוא להמשך ירידה באינפלציה והגעה לטווח היעד של בנק ישראל. בנוסף, פרסם הלמ"ס דיווח על ירידה רצופה של 5 חודשים במחירי הדיור בארץ. אמנם מחירי הדירות אינם חלק מרכיב במדד המחירים לצרכן, אך לירידת מחירי הדיור יש השפעה ממתנת על מחירי שכ"ד. במקביל, ההודעה על הארכת כהונת נגיד בנק ישראל בעקבות פרוץ המלחמה נתפסת כבשורה המשרה שקט וביטחון למשקיעים, שכן הארכת הכהונה של הנגיד (דמות מפתח אחראית ומנוסה) צפויה לתרום ליציבות המשק. מוקדם לדעת את השפעות המלחמה על האינפלציה ובשלב הנוכחי, הדעה הרווחת בקרב הכלכלנים ונגיד בנק ישראל הינה להשפעות ממתנות.

בארה"ב בדומה לישראל ולאירופה, נצפית גם כן בחודשיים האחרונים מגמת ירידה באינפלציה מקצב שנתי של 9% לכ-3.7%. שיעור הריבית הנוכחי אמנם טרם משקף את יעד ה-FED של 2%, אך הנתונים מצביעים על תהליך התמתנות.

איתותים לקראת סיום מחזור העלאות הריבית

ביום שני הקרוב (23.10.2023), תפורסם החלטת הריבית של בנק ישראל. בזכות מגמת הירידה הניכרת של האינפלציה בישראל ובארה"ב, המשקיעים צופים את סיום מחזור העלאות הריבית. בארץ, רוב הכלכלנים מעריכים כי בעקבות המלחמה, בנק ישראל יחליט להוריד את הריבית כבר בהודעה הקרובה. להחלטה זו השלכות רבות על מגזרים שונים במשק, השוק הפרטי ומגזרים עסקיים, שכן ההחלטה להורדת הריבית תאפשר הקלה על הפעילות הכלכלית ותעודד צמיחה. בנוסף, החלטה על הורדת הריבית צפויה לתמוך בשווקי האג"ח. במקביל לאירועים בישראל, גם בארה"ב ובעולם אנו צופיים שמחזור העלאות הריבית לקראת סיום והצפי הגלום בשווקי האג"ח הוא לשינוי מגמה ב-2024 ולהורדת הריבית, כאשר נזכיר שמטרתו העיקרית של תהליך העלאות הריבית הייתה לעצור את העלייה המשמעותית באינפלציה, כחלק מהשפעות היציאה ממשבר הקורונה. כאמור, קצב האינפלציה התמתן משמעותית בארה"ב ובעולם המערבי וההסתכלות של הבנקים המרכזיים היא להגיע לנקודת איזון אשר תתמוך בצמיחה ותשמור על רמות האינפלציה בטווחי היעד.

התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח

אנו עדים למגמת פיחות ניכרת בשקל הישראלי מול סל המטבעות העולמי שנמשכת כבר כמעט שנתיים. מסוף שנת 2021, הדולר התחזק ביחס לשקל בכ-30% (משער של 3.09 באמצע נובמבר 21) ונכון לזמן כתיבת שורות אלה, שער החליפין עומד על כ-4 שקלים. כבר ביום ההודעה על המלחמה, בעוד הדולר חצה את רף ה-4 שקלים ואף הגיע במסחר המאוחר באסיה לכ-4.3, בנק ישראל הודיע על התערבות ישירה בשוק המט"ח באמצעות מכירת רזרבות דולריות בשווי של עד 30 מיליארד דולר, כדי למצב את הפיחות בשקל ולספק את הנזילות הנדרשת לשוק המט"ח. חשוב לציין שבנק ישראל מגיע למשבר הנוכחי ערוך עם רזרבות מט"ח משמעותיות ונקודת הפתיחה שלו מצוינת

אנו סבורים כי להודעת בנק ישראל על מעורבותו בשוק המט"ח ישנן השפעות משמעותיות על השחקנים הפועלים בשוק. עצם הודעתו של הבנק על התערבותו בשווקים מביאה עמה יציבות וקוראת תיגר על ספקולנטים שבכוונתם לנצל את המצב לרעה ולגרום לזעזועי מחירים. כך ראינו במשבר הקורונה למשל, שם בנק ישראל רכש אג"ח ממשלתיות בהיקף של 50 מיליארד שקלים ועל ידי כך תמך בשווקים. ההמלצה לחשיפה גבוהה לדולר בתקופה זו אכן הוכיחה את עצמה ומהווה כרית ביטחון במיוחד בתקופות אלו של חוסר וודאות ובמיוחד בימי לחימה, אך בהסתכלות קדימה ומתוך הנחה כי שקט יחזור לאזורנו, ישנה הסתברות משמעותית בטווח הבינוני, להתחזקות השקל לאחר תקופה ארוכה מאוד של פיחות שעשויה עוד להימשך פרק זמן נוסף. אנו בוחנים מעת לעת את המתרחש בשוק המט"ח ומתאימים את הערכתינו בהתאם.

שערי חליפין של מטבעות שונים מול השקל – 17.10.2023:

מטבע	שער חליפין
דולר אמריקאי	4.01
אירו	4.24
פאונד בריטי	4.89
דולר אוסטרלי	2.55
דולר קנדי	2.94
פרנק שוויצרי	4.46

שוק ההון ופיזור בהשקעות

נראה כי השווקים הפיננסיים בעולם מושפעים פחות מהאירועים האחרונים במזרח התיכון וגם שוק ההון המקומי מתמחר אירוע שאינו חוצה אזורי הלחימה הנוכחיים. מדדי המניות בארה"ב עלו בכ-1% מתחילת אוקטובר והמצב מתחילת השנה עדיין טוב: ה-S&P500 בעליה של כ-12% וה- Nasdaq עלה בכ-36%. בתרחיש בו המלחמה תתרחב לאזורים נוספים במזרח התיכון ויתקיים עימות ישיר מול איראן, מחירי הנפט צפויים לעלות בעקבות כוח ההשפעה של איראן על שחקניות OPEC+, יצואניות הנפט הגדולות בעולם אשר ממוקמות במזרח התיכון (וכמובן גם רוסיה). עליית מחירי הנפט תקשה על מאמצי הורדת רמות האינפלציה והפחתות הריבית ועשויה להשפיע על השווקים ברחבי העולם. נדגיש כי בשלב זה, נראה שהמלחמה ממוקדת בגזרתנו מול החמאס ותרחיש התלקחות האזור ועלייה במחירי הנפט כרגע אינו מתומחר בשווקים.

בישראל השווקים הגיבו למלחמה בירידות (מדד ת"א 125 ירד בכ-7.5% מאז פרוץ המלחמה). נציין כי כלכלת ישראל נמצאת במצב טוב ומסוגלת להכיל את זעזוע המלחמה. מתוך הנחה היסטורית שכל 10 מיליארד ₪ בעלויות המלחמה משקפות כ-0.5% גירעון בתוצר (בהנחה שאין פגיעה בהכנסות ממיסים), הפגיעה הכלכלית צפויה להיות מינורית באופן יחסי. בנוסף, ענפים רבים כמו ייצור, הגנת סייבר, פיננסים וביטחון צפויים להרוויח מהמשבר הנוכחי ולמתן את הפגיעה במשק.

בנוסף, ההיסטוריה מלמדת שמדדי השווקים בישראל נוטים להתאושש יחסית במהרה לאחר הכרזה על תחילת מבצעים צבאיים:

מסקנות והתייחסויות הנוגעות לנכסים והשקעות

תזמון שווקים – הדגש החשוב ביותר עמו נתחיל הוא לא לנסות לתזמן את השווקים. מניסיוננו, הרוב המוחלט של ניסיונות תזמון השווקים במהלך משברים נתונים לכישלון. במשבר הקורונה למשל, כאשר השווקים ירדו בחדות עם הודעות הסגרים והתפרצות הנגיף, אף משקיע לא העלה בדעתו שהשוק יתאושש כל כך מהר וימשיך לעלות בחוזקה וברציפות במשך שנה וחצי ברצף.

פיזור תיק הנכסים – בראייתנו, אחד העקרונות המנחים בבניית תיק נכסים איכותי בצורה מושכלת הוא פיזור השקעות בין סגמנטים וסקטורים שונים, אפיקי השקעה וגיאוגרפיות מגוונות, באופן שמאפשר ניהול סיכונים תקין. נדגיש כי כחלק מתהליך פיזור תמהיל תיק הנכסים, כגון השקעות שאינן סחירות, לרבות קרנות השקעה בתחומי חוב ו-Private Equity (באסטרטגיות שונות) והשקעות נדל"ן ברחבי העולם. הגדלת רכיב ההשקעות הלא סחירות בתיק מפחית את המתאם לשוק ההון ומאפשר למשקיעים למתן את התנודתיות המאפיינת את שווקי המניות והאג"ח הסחירים. שיטה זו הוכיחה את עצמה לאורך זמן גם בעתות משבר ותנודתיות גוברת, למשל במהלך משבר הקורונה ובשנת 2022 כאשר נרשמו ירידות בשווקים הפיננסים.

באשר לשוק האג"ח, בהתאם לניתוח סביבת המאקרו והתנאים הכלכליים, אנו מזהים אטרקטיביות בשוק האג"ח בהשוואה לשוק המניות, על סמך ההערכה שמחזור העלאות הריבית לקראת סיום והצפי בשווקי האג"ח הוא לשינוי מגמה ב-2024 ולהורדת הריבית. בנוסף, לאור הציפייה לשינוי מגמת הריבית במהלך 2024 ושיפור יחס סיכון/תשואה במוצרי חוב, אנו ממליצים על הקטנת החשיפה למזומן ותחליפי מזומן (פיקדון בבנק, מק"מ, פוליסה שקלית וכו'), תוך שמירה על רמת הסיכון בהתאם לפרופיל הסיכון המשפחתי.גידור שקלי בתיק – לאור עליית שערי המט"ח ביחס לשקל ובהתאם להחלטת והצהרת בנק ישראל לתמוך בשקל ע"י התערבות בשוק המט"ח בנוסף לראייה ארוכת טווח, אנו צופים כי עם סיום המשבר הנוכחי, קיימת סבירות גבוהה להיפוך המגמה של שער החליפין ולכן יש לבחון אתשיעורי החשיפה מט"ח וחלופות השקעה שקליות, תוך כדי בחינת התפתחויות ביטחוניות.

על קבוצת דה סרוויס – תכנון פיננסי וניהול עושר למשפחות אמידות

קבוצת The Service Wealth Management מתמחה בניהול עושר ותכנון פיננסי של משפחות אמידות. אנו מלווים את לקוחותינו בהגשמת היעדים והחלומות שלהם, באמצעות מנהלי עושר מקצועיים ורב תחומיים, האמונים על ניהול העושר המשפחתי של לקוחותינו לאורך זמן.

כיום, לאחר מעל עשור של פעילות, The Service הינה החברה המובילה בניהול עושר וליווי משפחות בישראל בשירותי פמילי אופיס, ומנהלת היקף נכסים של למעלה מ-12 מיליארד ש״ח למאות משפחות אמידות.

דה סרוויס מעניקה ללקוחותיה מגוון שירותים בתחום ניהול העושר המשפחתי, המספקים פתרון מלא במקום אחד למשק הבית ומאפשרים לכל לקוח לנהל ולשלוט על כל עולמו הפיננסי והכלכלי במקום אחד.

גילוי נאות

האמור בסקירה זו אינו מהווה "הצעה" כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך התשכ"ח – 1968 ו/או  מתן "ייעוץ להשקעה" כהגדרת מונח זה בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה – 1995 ו/או ייעוץ משפטי פיננסי, מיסויי, כלכלי או אחר להשקעה.

המידע בסקירה הינו כללי ונועד למתן אינפורמציה ראשונית וחלקית בדבר אפשרות השקעה בסקטור/תחום המוצג ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים האישיים של כל אדם.

מסמך זה כולל תחזיות, הערכות ומידע אחר צופה פני עתיד שמידת התממשותם אינה ודאית ואינה בשליטת החברה. העובדות והנתונים המפורטים במסמך זה הינם כפי שידוע (as is) במועד הכנת המסמך, ללא כל ודאות או מתן התחייבות לדיוקם, או לכך שהציפיות וההערכות המתוארות במסמך זה אכן יתממשו, ותוצאות ציפיות והערכות אלו עשויות להיות שונות באופן מהותי מהתוצאות המתוארות במסמך זה. החברה אינה לוקחת על עצמה כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או עקיף הנובע משימוש במסמך זה.

קורא סקירה זו מתחייב לא להעתיקה להפצה או להעבירה חלקה או כולה בשום אמצעי ללא אישור מפורש מראש מאת הנהלת החברה.

הקונפליקט המתמשך בין אוקראינה לרוסיה לא רק הביא לתוצאות משנות חיים עבור תושבי המדינות והאזור, אלא גם שלח גלי הלם שהורגשו בכלכלה האירופאית והעולמית. בעקבות מעמדה של רוסיה ככוח כלכלי-יצרני משמעותי במפה הגיאופוליטית העולמית, ומצבה אל מול סנקציות וחוסר היציבות שמביאה עמה מלחמה המשפיעה רבות על העולם כולו.

השפעות המלחמה הורגשו בשווקים הפיננסיים, במחירי הסחורות והאנרגיה, ביחסי הסחר ובדינמיקה הגיאופוליטית.

לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, תחזיות כלכליות צפו כי הצמיחה בכלכלה העולמית ב-2022 תעמוד על כ-5%. המלחמה באוקראינה היוותה הלם מאסיבי והיסטורי לשווקים, בדו"ח של ה-OECD, לסוף שנת 2022 נמסר כי צמיחת הכלכלה העולמית הסתכמה בכ-3.1% בלבד במהלך השנה, כאשר אחד הגורם העיקריים לפער ביחס לצפי היה המלחמה באוקראינה. הדו"ח מצא כי המלחמה השפיעה בעיקר על כלכלת אירופה, שבה הצמיחה בתל"ג בשנת 2023 צפויה לעמוד על 0.3% בלבד והעריך כי הצמיחה הכלכלית העולמית תאט לכ-2.2% בשנת 2023.

מלחמה כלכלית של מדינות המערב בממשלת רוסיה:

מאז הפלישה לאוקראינה, החלו ממשלות המערב להטיל סנקציות כלכליות קשות על רוסיה, אלה באו לידי ביטוי בניתוק קשר מוחלט של חברות בינלאומיות רבות עם רוסיה, הורדת דירוג האשראי הרוסי לרמה הנמוכה ביותר, הסרת מניות רוסיות ממדדי חברות גלובליות כמו MSCI ו-FTSE, איסור ייבוא סחורות אנרגיה לארה"ב ועוד.
כתגובה, הבנק המרכזי ברוסיה הקפיא את המסחר בבורסת מוסקבה, הטיל מגבלות המקשות על אפשרות העברת תשלומים למשקיעים באג"ח ממשלתיות רוסיות והתנה את פירעון האג"ח הממשלתיות לזרים בהסרת הסנקציות מהמערב.

השפעות על שוק המזון הגלובלי

רוסיה ואוקראינה מהוות חלק משמעותי משוק המזון העולמי (שחקניות מפתח בסחר חיטה, שמן וחמניות). מאז הפלישה, נרשמה עליית מחירים חדה ומחסור במוצרי מזון המיוצאים מהאזור. רוסיה ואוקראינה סיפקו כ-שליש מכמות החיטה בעולם, שמחירה עלה מאז הפלישה בכ-40%, המחירים הגבוהים ביותר מאז 2008.

מאז הפלישה, אוקראינה נאלצת להתמודד עם צווארי בקבוק לוגיסטיים הנגרמים ע"י הצבא הרוסי דרך השמדת חוות, תקיפת צירי תנועה, מסילות רכבת, הטלת מצור על נמלי המדינה וחסימת חופי הים השחור בצידה של אוקראינה. צעדים אלה פוגעים קשות ביכולת הייצוא של המדינה, מפעילים לחץ נוסף על מלאי המזון הזמינים, דוחפים את המחירים למעלה ומאיימים על ביטחון המזון במדינות העניות בעולם אשר ספגו עלייה כוללת של כ-30% במחירי המזון (ע"פ נתונים האו"מ).

יש לציין כי מאז שיא התייקרות מחירי הסחורות במאי 2022, הסתמנה ירידת מחירים שבמסגרתה החוזים על החיטה הציגו ירידה של כ-40% בעקבות הסכם משותף של רוסיה לאפשר לאוקראינה לייצא חיטה מנמליה בים השחור, אשר סייע למתן את היקף הפגיעה באספקת החיטה העולמית.

שיבושים בשוק האנרגיה המקומי והעולמי

תחום ייצוא האנרגיה היווה את הקשר הכלכלי העיקרי של רוסיה עם מדינות המערב במשך עשרות שנים, עוד מימי ברית המועצות. לאורך השנים, מדינות המערב הגבירו את תלותן באנרגיה הרוסית מתוך מאמץ לבנות שרשרת אספקה העוברת ישירות דרך צינורות ברחבי היבשת ובכך להפחית את התלות שלה באספקה דרך הים מהמזרח התיכון – שוק שאז לא היה יציב בשל סיכונים גיאופוליטיים באזור.

השוק האירופאי הפך ללקוח הגדול ביותר של רוסיה: לפי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית, במהלך שנת 2022 (טרום הפלישה), רוסיה ייצאה כ-60% מהנפט וכ-74% מהגז הטבעי שלה למדינות אירופה.
ייצוא האנרגיה הרוסית, גז במיוחד, אפשר לרוסיה להרחיב את השפעתה באירופה במדינות כמו: גרמניה, פינלנד, לטביה, בולגריה, מולדובה, הונגריה, צ'כיה, יוון, אוסטריה ועוד, כולן הפכו תלויות ברוסיה בלפחות מחצית מאספקת הגז שלהן.

יצוא נפט וגז היה הקשר הכלכלי העיקרי של רוסיה עם המערב. לא סביר שהייצוא יחזור לרמות של לפני הפלישה ובכל זאת, רוסיה נותרה היצואנית הגדולה בעולם של מוצרי חיטה וייעור ומקור למשאבים אסטרטגיים כמו ניקל, קובלט ופלטינה. ללא קשר לתוצאות המלחמה, חברות מהמערב יהססו לחזור לרוסיה או להשקיע בה בעתיד בשל התגברות רמת הסיכון.

האצת המעבר לאנרגיה מתחדשת בעולם בעקבות המלחמה

בשנת 2015 נחתמו הסכמי פריז שבמסגרתו הציבו מדינות מפותחות רבות בעולם יעדים להגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050. לאור התייקרות מחירי הנפט שנגרמה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה, מדינות רבות באירופה הגבירו השקעות בתחום האנרגיה המתחדשת והאיצו את פיתוח היכולות שלהן לייצר חשמל מאנרגיות שמקורן משמש, רוח ומים. כבר היום, חלק מהערים באירופה (בגרמניה לדוגמה) כבר פועלות על כמעט 100% אנרגיה ירוקה.

עם זאת, המעבר לאנרגיות מתחדשות קורה במקביל לניסיון הדרגתי ואיטי לצמצום התלות באנרגיה הרוסית. חלק מהאלטרנטיבות המיידיות יבואו על חשבון יעדי צמצום פליטת גזי החממה, שכן מספר מדינות באירופה יאלצו להגדיל את ייצור החשמל הפחמי.

אלטרנטיבה אחת אשר הופכת לרלוונטית יותר מתמיד בעת האחרונה היא גז טבעי נוזלי מארה"ב (Liquid Natural Gas – LNG). ארה"ב עומדת להפוך ליצואנית ה-LNG הגדולה בעולם השנה, מייצאת כ-68% מהגז הטבעי הנוזלי שלה לאירופה. בשלב זה אין עדיין לארה"ב היצע מספק כדי לעמוד במלוא הביקוש של אירופה, אך נראה כי מתקדמת לשם בקצב מהיר כאשר במקביל מדינות גדולות באירופה (גרמניה למשל) החלו להקים מסופי גז טבעי נוזלי כדי להיערך לייבוא LNG בסדרי גודל משמעותיים יותר מארה"ב.

אלטרנטיבה נוספת היא אנרגיה גרעינית אשר קיבלה לאחרונה תשומת לב מחודשת כמקור אמין לטווח ארוך של אנרגיה עם 0% פליטת גזי חממה. צרפת ובריטניה ממשיכות לבנות מפעלים גרעיניים ובולגריה, יצואנית החשמל השלישית בגודלה באירופה, מייצרת את האנרגיה שלה בשני כורים גרעיניים מתקופת ברית המועצות וצי של תחנות פחם. בדצמבר 2022 חתמה בולגריה על שתי עסקאות ענק להחלפת רוסיה כספקית דלק גרעיני לכורים בצרפת ושוודיה החל משנת 2024 ו-2025.

על אף התחזיות לחורף קר במיוחד, דווקא בשנה האחרונה נרשמה ירידה יחסית בצריכת הגז הטבעי באירופה, כאשר עסקים ומשקי בית נדחקו לחסוך יותר על רקע עליות המחירים שנגרמו מהמחסור בהיצע.

בטווח הארוך, שילוב של הפחתת ביקוש, התייעלות מוגברת, הגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת ומציאת אלטרנטיבות (כדוגמת ה-LNG ואנרגיה גרעינית), יקטין מאוד את הצורך של אירופה בגז הרוסי.

השפעות נוספות על כלכלת העולם

האינפלציה הגואה בשנתיים האחרונות (וצעדי העלאת הריבית שננקטו כדי לבלום אותה) אמנם נבעה מסדרת אירועים שקדמו לפלישה לאוקראינה, לרבות, סגרי הקורונה, המעבר למסחר דיגיטלי (E-Commerce) שיצר לחצים על הביקוש הגלובלי, האטת שרשרת האספקה העולמית והדפסת כספים מאסיבית ע"י בנקים מרכזיים, עם זאת, המלחמה תרמה להתגברות האינפלציה בעקבות התייקרות מחירי האנרגיה וכעת תורמת את חלקה בירידה בציפיות האינפלציה העולמית עם התמתנות במחירי הסחורות.

עלייה בהשקעות צבא וביטחון בעולם – מלחמה פתאומית ומפתיעה על אדמת אירופה משמעותה גידול בהוצאה של ממשלות על השקעות צבאיות וביטחוניות, מה שהסיט כספי תקציב מהשקעות אחרות. תהליך שיכול להועיל למניות חברות רלוונטיות אך גם לפגוע בצמיחה הכלכלית הכוללת. קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הגדיר את המלחמה באוקראינה כ"נקודת מפנה בהיסטוריה של אירופה", והכריז על הגדלת ההוצאה הביטחונית לכ-2% מהתמ"ג (עליה מכ-1.5%) עד לשנת 2024, ואף יותר לאחר מכן. בנוסף תיצור גרמניה קרן בשווי 100 מיליארד דולר לטובת חיזוק צורכי הביטחון בשנים הבאות, דוגמא בולטת לכך היא עסקת מערכת ההגנה הישראלית "החץ 3" שנחשפה לאחרונה עם ממשלת בגרמניה בשווי כולל של כ-4 מיליארד דולר.

השפעות ישירות ועקיפות על כלכלת ישראל

הפלישה הרוסית לאוקראינה אכן השפיעה גם על הכלכלה הישראלית בהיבט הכלכלי, החל מעליית תקציבי הביטחון והעלייה בביקוש למערכות ביטחוניות בעולם, עליית מחירי האנרגיה והנפט שהורגשה גם בארץ (אמנם ההשפעה הייתה מתונה הודות למאגרי הגז הטבעי המקומי של ישראל), עליית מחירי המזון בדגש על חיטה וגרעינים המיובאים בכמויות גדולות לישראל מרוסיה ואוקראינה (על אף קיום מלאים גדולים של אותן הסחורות) ועד לסגירת המדינות לזרים בעקבות המלחמה במקביל להגירה שלילית ומעבר מאסיבי של מהגרים אוקראינים למדינות שכנות כמו פולין אשר משפיעה על חברות ישראליות בתחומי הטכנולוגיה והנדל"ן.

על קבוצת דה סרוויס – תכנון פיננסי וניהול עושר למשפחות אמידות

קבוצת The Service Wealth Management מתמחה בניהול עושר ותכנון פיננסי של משפחות אמידות. אנו מלווים את לקוחותינו בהגשמת היעדים והחלומות שלהם, באמצעות מנהלי עושר מקצועיים ורב תחומיים, האמונים על ניהול העושר המשפחתי של לקוחותינו לאורך זמן.

כיום, לאחר מעל עשור של פעילות, The Service הינה החברה המובילה בניהול עושר וליווי משפחות בישראל בשירותי פמילי אופיס, ומנהלת היקף נכסים של למעלה מ-12 מיליארד ש״ח למאות משפחות אמידות.

דה סרוויס מעניקה ללקוחותיה מגוון שירותים בתחום ניהול העושר המשפחתי, המספקים פתרון מלא במקום אחד למשק הבית ומאפשרים לכל לקוח לנהל ולשלוט על כל עולמו הפיננסי והכלכלי במקום אחד.