יובל בנסל, ראש מחלקת אנליזה ומחקר בדה סרוויס – The Service Family Office
בשנים האחרונות אנו נתקלים בדיווחים רשמיים רבים על פריצות סייבר משמעותיות למשרדים ממשלתיים, גופים ביטחוניים וחברות מכלל המגזרים והתעשיות.
פריצות אלה נעשות דרך מתקפות על שרשראות אספקה, גניבת זהויות ("פישינג"), חדירה למכשירים חכמים ורק מתגברות בכמות ובאיכות עם השנים.
מתקפות הסייבר נמצאות בראש רשימת האיומים הגלובליים והגידול בקצב האירועים בעולם חידש את התעניינות המשקיעים בתחום אבטחת הסייבר.
רק בשנה החולפת חלה עלייה של כ-70% בסכומי הגיוסים של תעשיית הסייבר:
מתקפות סייבר בעולם
השנה האחרונה הייתה תקופה בה דרישות הכופר היו גבוהות מאי פעם. לפי ה-FBI, מפרוץ מגיפת הקורונה, חלה עלייה של 300%-400% בדיווחים על פשעי סייבר בארה"ב.
גם חברות ישראליות ספגו לא מעט מכות (שירביט, חברות המים) ובמהלך משבר הקורונה חלה עלייה של 238% במתקפות סייבר בישראל.
חלק מהאירועים הבולטים יותר בתקופה האחרונה:
- מקדונלדס- ענקית המזון המהיר דיווחה כי האקרים השיגו גישה לפרטי מידע של לקוחות בדרום קוריאה ובטאיוואן.
- פולקסווגן- יצרנית הרכב הגרמנית דיווחה כי פריצה למחשבי החברה פגעה ביותר מ-3.3 מיליון לקוחות בצפון אמריקה, כאשר מדובר בעיקר בלקוחות נוכחיים או פוטנציאליים של מותג אאודי.
- סולארווינדס- הותקפה ע"י קבוצת האקרים רוסית בשם "נובליום". הקבוצה החדירה קוד זדוני לשרתי החברה וגרמה להפצתו לכלל ספקיה ולקוחותיה. בחודש מאי האחרון, קבוצת ההאקרים הרוסית הנהיגה מתקפה על כ-3,000 חשבונות אימייל ביותר מ-150 ארגונים לפחות, בהם סוכנויות ממשל בארה"ב.
האצת הצורך בהגנות הסייבר עקב משבר הקורונה
הקורונה העצימה את מעבר האנושות למרחב הדיגיטלי ולפי מחקרים של "פרוסט אנד סאליבן", על כל אדם אחד יהיו 20 מכשירים מחוברים לרשת בשנים הקרובות.
פרוץ נגיף הקורונה והטלת הסגרים ברחבי העולם הביאו לצורך מידי בתשתיות דיגיטליות שתאפשרנה לעובדי ארגונים לעבוד מרחוק בכל מקום (מעבר לטכנולוגיית ענן) ותספק למשתמשים פרטיים פתרונות לשהייה ממושכת בבתים (אינטרנט 5G, חיבור חפצים פיזיים לרשת האינטרנט ע"י טכנולוגיית IOT ועוד).
מגיפה זו גרמה למהפך טכנולוגי כמעט בן-לילה, במקום בתוך כמה שנים:
- שימושים עסקיים- אם פעם עובד היה מעביר כרטיס ונכנס למבצר סייבר מוגן, היום העובדים מחוברים מכל מקום ובכל שעה.
- שימושים פרטיים- מספר המכשירים הביתיים המחוברים לרשת צפוי לגדול מדי שנה מכ-7 מיליארד כיום לכ-75 מיליארד עד שנת 2025.
ככל שיהיו יותר מכשירים בשימוש, כך יתגברו האפשרויות לתקיפות משמעותיות יותר וכך מרוץ החימוש במוצרי ההגנה ואבטחת המידע המפותחים והביקוש להם ילך ויגדל.
הגברת הרגולציה באבטחת המידע
הגידול בכמות המידע שנאספת על גולשים ברשת ואחסונו בשרתים ובענן הוביל לכך שהרגולטורים הטילו על החברות תקנות מחמירות למנגנוני אבטחת המידע.
תקנות אלה, מחייבות חברות שמאחסנות נתונים אודות תושבים בשרתיה, לאבטח את מערכות המידע שלהן בהתאם לדרישות מוגדרות, דבר שצפוי להגדיל את הביקוש לפתרונות אבטחת מידע.
בכדי לעמוד בכללי הרגולציה, גופים פיננסיים הגדילו משמעותית את המשאבים המושקעים בפתרונות אבטחת סייבר.
נתונים על שוק הסייבר בישראל
- גיוסי הון- בהשוואה לשנת 2020, בישראל בלבד חלה עלייה של כ-70% בסכומי הגיוסים של תעשיית הסייבר, שגייסה מתחילת השנה 2.9 מיליארד דולר ביותר מ-100 עסקאות שונות (ע"פ נתוני מערך הסייבר הלאומי).
- לפי מערך הסייבר, חברות ישראליות גייסו כ-31% מכלל ההשקעות הסייבר בעולם.
- חברות סטארט-אפ ישראליות בתחום גייסו 1.5 מיליארד $ ברבעון הראשון של שנת 2021 – כמעט פי 3 מהסכום שגויס בתקופה אשתקד.
- פילוח ההוצאות בסקטור- רוב ההוצאות בסקטור מגיעות מתחום ההגנה על תשתיות וציוד אבטחת רשת, אך תחום אבטחת הענן אשר נחשב עדיין קטן יחסית מציג את קצב הצמיחה הגבוה ביותר בתעשייה (כ-34% בשנה עד 2024).
- הובלה ישראלית בעולם- ישראל אחראית על כ-11% מהיקף המכירות בענף הסייבר העולמי שמוערך בכ-60 מיליארד $ (לפי נתוני חברת המחקר Canalys).
- סיכום נתוני שנת 2020 – תעשיית הסייבר הישראלית:
מילות סיכום
איום הסייבר פוגש את העולם של ימינו בכל פינה, בזירה הפוליטית והדיפלומטית, במרחב העסקי ובמגזר הפרטי.
התוקפים המודרניים מחפשים הזדמנויות, מכינים כלים חדשניים וכאשר אלה לא עובדים – הם מפתחים מודלים חלופיים ומתוחכמים אף יותר.
במקביל, ארגוני ביון וסוכנויות ממשלתיות מחפשים עליונות תוך פיתוח יכולות מתקדמות לשיבוש הפעילויות, איסוף מידע והגנה אקטיבית.
מרוץ החימוש ההגנתי מחד והאיום הגובר מאידך מייצרים קרקע פורייה להשקעות בסקטור חיוני.
כל עוד המין האנושי קיים ויהיו מערכות ממוכנות, כך יגבר הביקוש להגנה במרחב הסייבר.
גילוי נאות
סקירה זו הינה רכושה הבלעדי של חברת דה סרוויס תכנון פיננסי אף.פי. בע"מ.
אין לבצע במסמך זה כל שינוי, מחיקה, הוספה או להעבירו לכל צד שלישי כלשהו.
האמור בסקירה זו אינו מהווה "הצעה" כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך התשכ"ח – 1968 ו/או מתן "ייעוץ להשקעה" כהגדרת מונח זה בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה – 1995 ו/או ייעוץ משפטי פיננסי, מיסויי, כלכלי או אחר להשקעה.
המידע בסקירה הינו כללי ונועד למתן אינפורמציה ראשונית וחלקית בדבר אפשרות השקעה בסקטור/תחום המוצג ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים האישיים של כל אדם.
מסמך זה כולל תחזיות, הערכות ומידע אחר צופה פני עתיד שמידת התממשותם אינה ודאית ואינה בשליטת החברה. העובדות והנתונים המפורטים במסמך זה הינם כפי שידוע (as is) במועד הכנת המסמך, ללא כל ודאות או מתן התחייבות לדיוקם, או לכך שהציפיות וההערכות המתוארות במסמך זה אכן יתממשו, ותוצאות ציפיות והערכות אלו עשויות להיות שונות באופן מהותי מהתוצאות המתוארות במסמך זה. החברה אינה לוקחת על עצמה כל אחריות שהיא לכל הפסד ישיר או עקיף הנובע משימוש במסמך זה.
מקבל סקירה זו מתחייב לא להעתיקה, להפיצה או להעבירה בחלקה או כולה בשום אמצעי ללא אישור מפורש מראש מאת הנהלת החברה.
